הורים חילונים, חלקם אתאיסטים, שולחים את ילדיהם למערכת החינוך הישראלית בציפייה שזו תלמד ותגדל את הדור הבא כדור חושב, עצמאי, אכפתי ודמוקרטי, שפועל למען חברה שוויונית, מקבלת וטובה יותר.
במקום זה הם מקבלים תהליך הדתה זוחל, של שימוש בציטוטים מתפילות ומראי מקום – גם במקצועות שאינם “מורשת” – המקדמים תפיסת עולם תורנית ומצדדים בהקמת בית המקדש, וכולם משקפים פן אחד ויחיד של היהדות – זה של שר החינוך ומפלגתו, של כניסת עמותות דתיות לבתי הספר ויישור קו מרצון של מורים בהתאם לרוח המפקד.
מתוך “הפורום החילוני“, פייסבוק
בימים אלה נשלח שאלון במייל ובווטסאפ להורי תלמידים בחינוך הממלכתי על ידי תוכנית מארג המופעלת על ידי עמותת כל ישראל חברים מיסודה קרן אביחי. אלה אמורים לדווח לעמותה עד כמה בית הספר שילדיהם לומדים בו מקדם חזון יהודי-ציוני-אזרחי (בסדר הזה). ומה אותו חזון יהודי? אתר מארג מסביר: “איסוף ולמידת טקסטים ומקורות מתוך עולם היהדות, אשר מעניקים תפיסה, דעה ורעיון, על מהות החיבור בין האלמנט למהותו היהודית ומתוך כך לפרט. מתוך הלימוד, מתוך העיסוק במקור, לומד הפרט להכיר, להרגיש, להבין את האלמנט ומתוך כך להרגיש שהוא שייך לו, שייך אליו”. כאן המקום להדגיש את ההבדל בין מיסיונריות להקניית ידע וכלים, בין כפיית תפישת עולם צרה בסיוע גורמים חיצוניים תחת המילה המכובסת “ערכים” לבין פלורליזם בחינוך. בדף הפייסבוק של “מארג”, שנתמכת על ידי משרד החינוך, מסבירים כיצד השיטה עובדת: “המנהל דוחף ומוביל את התהליך. הוא מקים הנהגה בת ספרית המסייעת בהובלת התהליך בבית הספר דרך כתיבת פרופיל בית הספר, הפקת שבע תוכניות לימוד והנחיית השתלמויות צוות”. מדוע בתי הספר משתפים פעולה? התשובה היא כסף והרבה כסף. משרד החינוך מקציב לעמותת כל ישראל סכום של כ-1,650,000 ₪ לטובת יישום תכנית “מארג” ב-31 בתי ספר שונים בהסכם פטור ממכרז משרד החינוך מוסיף 850,000 שקלים על התקציב הזה. כלומר, מדובר במענק, כסף חינם, שניתן לבתי הספר המשוועים לתקציבים. אך הכסף ניתן בתנאי שבתי הספר מתחייבים להכפיף את עצמם לסטנדרטים של פיקוח בדמות “מנהל המקיים חינוך יהודי ציוני אזרחי בבית ספרו…” ו”מחויבות לעיסוק בזהות יהודית”. (רוני בריל, המקום הכי חם בגיהינום). כאשר משרד החינוך משקיע משאבים חסרי תקדים ב”העצמת הזהות היהודית” וסובר שהם חשובים יותר ממתמטיקה ומדעים, שאלון כזה אינו אלא מלשינון שנועד לשמש ככלי לחץ על בתי הספר להתקרב לחזון של בנט. זאת בין השאר באמצעות עמותות ותכניות שלא נדונו בשקיפות ובניגוד לדעתם של הורים רבים. אולי מקרים כאלה שמתרבים לאחרונה עשויים לעורר הורים נוספים לצאת מאדישותם ולמחות על מה שמתחולל במשרד החינוך מתחת לאפם או לתמוך בהקמת זרם חינוך חילוני וחופשי מדת.