הם צעירים מערביים, פריבילגים. הם לא נתקעו רחוק מהבית לאחר שנשדדו. לא חסר להם מזון או שתייה. הם לבושים במיטב המותגים, יש להם סמרטפונים חדישים וחלום אחד לא מוגזם מדי – שאנשים טובים יעזרו להם לראות עולם.
גם מסע של אלף מילין מתחיל בתרומה אחת קטנה. אלה הם ה-#begpackers שעוסקים ב-#begpacking ובעברית – תיירות נדבות. זה הכינוי שזכתה תופעה הטרנדית של תיירים שפושטים יד כדי לממן את ההמשך הנסיעה שלהם. קשה להעריך את מספרם המדויק אך ההאשתגים האלה בטוויטר כוללים עשרות תמונות של תיירים, רובם ממערב אירופה וצפון אמריקה.
Get a job and then travel for goodness sake#begpackers #begpacking #disgusted pic.twitter.com/W2ff0eQ7Lv
— Jackson Hung (@jackson_hch) May 7, 2017
הם נראים פושטי יד בדרכי המלך במלזיה, וייטנאם, תאילנד, הונג קונג, הפיליפינים ואפילו ניו זילנד ואוסטרליה. ברוב המקומות האלה רמת המחיה זולה והעלות הממוצעת של ארוחה היא כחמישה דולרים בעוד רמת העוני נושקת עד 25% מהאוכלוסיה, על פי הבנק לפיתוח אסיה.
Sell your camera!!! #Shameless #polution #begpackers #jailthem! #theft #nodignity pic.twitter.com/xitmoqCAQ7
— Sly (@rossoneridk) May 11, 2017
אין ספק שזה מחזה לא מרנין, שמבטא את הדרך המהירה שעשתה תרבות גיוס ההמונים מתמיכה במיזמים למימון אנשים שיש להם אופציות אחרות אך הם מעדיפים לפשוט יד לזרים עבור נזיד עדשים.
הם כמובן רואים את הדברים באופן קצת שונה. מבחינת פושטי היד האלה אין שום בושה להיראות לצד שלט בנוסח “תמכו בטיול שלי מסביב לעולם”. הגישה של התומכים היא כי תיירות הנדבות לא בהכרח גוזלת פרוטה ממקומיים עניים אלא מתיירים עשירים יותר שיכולים ולא אכפת להם לתרום כסף קטן לתרמילאים שהם פוגשים בדרך.
Saw these shameless #begpackers in Brickfields, Kuala Lumpur pic.twitter.com/hNaTpwjV0Q
— Boardinggate101.com (@Boardinggate101) April 16, 2017
השאלה הנכונה בחברה קפיטליסטית היא כמעט אף פעם “האם זה ראוי” אלא “האם זה מצליח?”. כל עוד יש אנשים שמוכנים למלא בכסף את ארנקי המטיילים מקבצי הנדבות התופעה לא תעלם ואולי אף תתרחב.
