במשך יותר מ-50 שנים האנושות תרה את החלל בעזרת טלסקופים ענקיים, בתקווה לזהות אותות רדיו מהחלל שיעידו על קיומן של ישויות תבוניות אי שם. עד כה, כל המאמצים שלנו הניבו רק רעשים סטטיים ולא שום עדות רצינית שאפשר להתבסס עליה.
בשנות ה-60 אסטרונומים מאוניברסיטת קיימברידג’ זיהו אותות רדיו בפעימות לא שגרתיות מהחלל. בשלב ראשון הם ייחסו את התשדורות, חצי בהומור, לאנשים ירוקים קטנים. אך מאוחר יותר התברר שהיו אלה אותות טבעיים לגמרי שנבעו מכוכבים מתים. בו בזמן, כמה אסטרונומים רוסים זיהו תשדורות רדיו לא רגילות. הם סברו שמדובר בחוצנים שמנסים ליצור קשר. למעשה, התברר שהיו אלה חורים שחורים. יש דוגמאות נוספות אך השיעור ההיסטורי די ברור: מי שממהר לייחס לחייזרים תופעות מוזרות כנראה טועה.
למרות זאת, גם היום יש לא מעט אנשים שמאמינים שהפעם זה שונה. הם מציעים כי ההתנהגות המוזרה של כוכב במרחק 1,360 שנות אור מעידה על מבנה מסיבי שבונים חייזרים.
זו לא תיאוריה שאפשר לפסול על הסף. אחרי הכל, זה יהיה יומרני לפסול אפשרות כי מבין עשרות מיליארדי כוכבי לכת בגלקסיה שלנו, יש כמה מהם שמשמשים בית ליצורים תבוניים. אחרת, כדור הארץ הוא סוג של נס.
הכוכב המדובר מכונה KIC 8462852 או הכוכב של טאבי, בזכות טאבטה בויאג’יאן, אסטרונומית מאוניברסיטת ייל, שהובילה את הצוות שאחראי לתגלית המוזרה. הכוכב של טאבי התגלה על ידי טלסקופ החלל קפלר של נאסא והתברר כי הוא מקור אור לא יציב באופן חסר תקדים.
שינויים חדים בפלט האור מהכוכב של טאבי
במהלך כמה ימים, האור של הכוכב הזה עשוי להתעמעם בשיעור של יותר מ-20%, תופעה שאינה נצפית אצל כוכבים רגילים. לאחר מכן הוא עשוי להתבהר לפתע, ובעקבות זאת עשויים להיות שבועות או חודשים של חשיכה יחסית. היקף העמעום משתנה ואינו מחזורי באופן שניתן לייחסו לכוכב לכת.
כאשר ההתנהגות המוזרה הזו זוהתה לראשונה, החוקרים הציעו כמה הסברים. אחד ההסברים המועדפים היה נוכחות עננים גדולים של אבק מכוכבי שביט מרוחקים שהתפרקו סביב הכוכב של טאבי.
אלא שהחוקר ברדלי שייפר מאוניברסיטת לואיזיאנה נבר בארכיונים של הארוורד וגילה כי אורו של הכוכב של טאבי נחלש בשיעור של 0.16 אחוז בכל מאה.
מחקר המשך של האסטרונומים בנג’מין מונטט וג’ושוע סימון בחן את הדאטה של קפלר כדי לגלות מגמות ארוכות טוח. הם גילו כי במשך שלוש שנים, אורו של הכוכב התעמעם בשיעור של 0.3% אחוז בשנה, ששווה ערך לשיעור של 0.37% במאה, כלומר, פי שניים מהגילוי של ברדלי. לאחר מכן, במשך שבעה חודשים, הכוכב פתאום החל להתעמעם בשיעור חד יותר, בקצב של 2.5% בשנה. הממצאים ביטלו את תיאוריית “אבק כוכבי השביט”.
אז אם לא מדובר בכוכבי שביט, מה עומד מאחורי הכוכב של טאבי?
החוקרים בשלב זה אובדי עצות ואומרים כי נדרש מחקר נוסף. הרומנטיקנים, מאידך, די בטוחים. מה אם הכוכב של טאבי משמש ציוויליזציה עתיקה ומתקדמת טכנולוגית מאיתנו. ואולי הישויות התבוניות האלה יזמו פרטיקט הנדסי ענק, שנעזר באנרגיה סולארית של כוכבי לכת כדי לספק את צורכי האנרגיה שלהן, מה שמסביר את העמעום של מקור האור. זה רעיון מפתה, שלא רק מספק הסבר הגיוני לתופעת הכוכב של טאבי, אלא גם מספק לראשונה הוכחה לקיומם של חוצנים. לא רק חובבי חייזרים מאמינים בתיאוריה הזו, שהוצעה על ידי ג’ייסון רייט, אסטרונום מאוניברסית פנסילווניה.
על אף שהמדע לא פוסל שום אפשרות סבירה, ותיאוריית החוצנים היא בהחלט אחת מהן, בשורה התחתונה, אנחנו עדיין לא יודעים. האפשרות שיש משהו או מישהו שם בחוץ שבונה מבנים מתקדמים טכנולוגית במרחק שנות אור רבות מהאנושות מציתה את הדמיון. ואפשרות סבירה נוספת, גם אם מבאסת, היא ששוב יצוץ הסבר הגיוני שילהיב בעיקר אסטרונומים וישלח את שאר האנושות לחכות בסבלנות אין קץ לרגע בו יתברר שהפעם אכן מדובר בחייזרים.
