שתי בנות מוסלמיות, בגיל 12 ו-14, לא קיבלו אזרחות שוויצרית לאחר שסרבו להשתתף בשיעורי שחיה משותפים לבנים ובנות בבית הספר שלהם.
המקרה האחרון הוא דוגמה נוספת למדיניות של שוויץ לשלול בקשות לאזרחות מאנשים שלא מתיישבים עם הערכים של תרבות המדינה.
שתי הבנות, שהתגוררו בבאזל, סורבו לאזרחות עקב אי עמידה בתוכנית הלימודים של בית הספר. הן טענו כי הדת שלהן לא מאפשרת להם לשהות בבריכה יחד עם הבנים.
על פי התקשורת בשוויץ, התקרית אירעה בשנה שעברה אך התפרסמה רק השבוע.
הרשויות בשוויץ מסרו כי הדחיה עשויה לקבוע תקדים לבקשות עתידיות. כדי לקבל אזרחות שוויצית אין די להתגורר במדינה לפרק זמן ממושך, לשלוט באחד משלוש השפות הרשמיות במדינה ולהכיר את ההיסטוריה והגיאוגרפיה שלה. המבקשים גם צריכים להראות שהם השתלבו בחברה השוויצרית והקהילה המקומית.
השגת האישור של הרשויות המקומיות, שמחליטות אילו מהבקשות יועברו הלאה לטיפול רשויות ההגירה במדינה – היא השלב או המכשול הראשון בדרך לקבלת אזרחות.
כמה שבועות לפני דחיית בקשת האזרחות של שתי הנערות, בקשה לקבלת אזרחות של משפחה שהתגוררה בקוסבר במשך עשור לא אושרה משום שהיא אינה “שוויצרית מספיק”. The Local דיווח בחודש מאי כי כל ארבעת בני המשפחה דיברו גרמנית והוכיחו שהם מכירים את המנהגים המקומיים ואת הגיאוגרפיה של האיזור. אך תושבי המקום העידו שהם לא נהגו לומר להם שלום והסתובבו בעיירה במכנסי טריינינג, שזה כבר דורש את ההתערבות של משטרת האופנה.
בקשת אזרחות של משפחה סורית לא אושרה לאחר ששני בניה הנערים סירבו ללחוץ יד למורתם, מסורת בבתי ספר בשוויץ, בנימוק דתי. המקרה גרם לתרעומת במדינה, ושרת המשפטים, סימונטה סומרוגה, אמרה כי “לחיצת ידיים היא חלק מתרבות שוויץ”.
ביום רביעי האחרון, במקרה נפרד, אביהן של בנות מוסלמיות נקנס ב-4,000 דולרים לאחר שסרב לאפשר לבנותיו להשתתף בשיעורי שחיה משותפים.
