תאונות דרכים הורגות 1.25 מיליון בני אדם בכל שנה, רבים מהם במדינות לא מפותחות ובעלות הכנסה נמוכה. ג’יימס או’מאליי באתר CityMetric מראה התאמה מעניינת בין מספר הרוגים בתאונות דרכים להיקפי השחיתות במדינות אלה.
הוא מציין לדוגמה את רומניה, מדינה בעלת הכנסה בינונית שהכריזה מלחמה על השחיתות או תאילנד, בה נרשם המספר הגדול ביותר של פגיעות בנפש בתאונות דרכים ובה גם שיעורי השחיתות שוברים שיאים או איראן שמתחרה עם תאילנד במספר ההרוגים בתאונות דרכים ובה התגלו שחיתויות ענק.
אפשר לטעון שמדובר בהתאמה מקרית. אלא שמספר מחקרים ניסו בעבר להסביר את הקשר בין שחיתות לתאונות דרכים. המסקנות אינן אחידות אך כולן מצביעות על יחס גומלין אמיתי בין שתי התופעות האלה.
יחס בין הרוגים בתאונות דרכים לשמירה על שלטון החוק על פי פרויקט הצדק העולמי. ישראל לא נמדדה
אחד הגורמים המקשרים בין שחיתות לרמת הנהיגה היא הכנסה. במדינות עניות יש מספר מועט של קורבנות בנפש בתאונות דרכים באופן יחסי, אך ככל שהן מתעשרות, מספר ההרוגים עולה עד נקודת קיצון, שלאחריה מספר הקורבנות מתחיל לרדת. מחקר אחד מציין את נקודת המפנה בין 10,000 ל-11,000 דולר תמ”ג לנפש.
אך ההכנסה היא רק חלק מהסיפור והתגלה קשר ישיר בין שחיתות לתאונות דרכים קטלניות. ככל שמדינה מושחתת יותר מספר הנפגעים בנפש בתאונות דרכים נוטה לעלות. קשר הגומלין אינו ליניארי, אך ככלל, מדינה ענייה עם רמת שחיתות גבוהה בטוחה יחסית לנהגים לעומת מדינה עשירה עם רמת שחיתות גבוהה. המחברים מצביעים על כמה סיבות אפשריות לאופן שבו שחיתות עשויה להשפיע על תאונות הדרכים, ובכלל זה הסטה של תקציבי פיתוח לתשתיות, צמצום הזדמנויות לפיתוח כלכלי או פגיעה באכיפת החוק.
יש מדינות בהן המשטרה חסרת כח או רצון לאכוף את החוקים, וכתוצאה מכך הנהגים נוטים להתעלם מהם. מחקר נוסף מצביע על משתנים תרבותיים שאף הם משפיעים על היקף תאונת הדרכים. במדינות שמאפשרות, למשל, חופש אקדמי, מספר הנפגעים בנפש קטן יותר. במדינות בהן מזלזלים בשלטון החוק ויש חוסר כבוד לכללים ולסדר כמות ההרוגים נוטה לגדול. במילים אחרות: אם אתם במדינה שכולם בה נוטים לחנות היכן שהם רוצים, נוטים לזלזל בתמרורי תנועה ולהרגיש כאילו הכביש הוא שלהם יש לכם סיבה לדאגה.
תמונת שער: Alex Graves, פליקר
