האמן הבריטי דמיאן הירסט צבר מוניטין, חיובי ושלילי, בשנות ה-90′, בזכות שילוב של בעלי חיים מתים במיכלי פורמלין. הילד הרע והמוכשר של עולם האמנות יצר את הבאזז כאשר הכניס פרה ועגל חתוכים לתוך אקווריומים מלאי פורמלין כאשר המבקרים במוזיאון יכולים “לשוטט בתוך גופם” ולראות פנימה. זו הייתה יצירת המשך לעבודת כריש בפורמלין המפורסמת שלו, “חוסר היתכנותו הגשמית של המוות במוחו של אדם חי”. גם בה הוא עסק במוות.
היצירות האלה תמיד עוררו מחלוקת בעולם האמנות ובתקשורת, אך כעת ממצא של צוות כימאים מעורר סערה חדשה. על פי החוקרים, היצירות של הירסט גרמו כביכול לדליפה של גז פורמלדהיד בתערוכה שנערכה במוזיאון טייט מודרן בלונדון ב-2012, על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Analytical Methods.
צוות חוקרים נעזרו בצמיד לאיתור פורמלדהיד, ששידר מידע דרך בלוטות’ לסמרטפון, ומדבקה כימוכרומית שהוצמדה למצלמה של סמרטפון. החיישנים האלה הוכיחו כי האיזור מסביב למיכלים ספג גז ברמות של 5 חלקיקים למיליון, פי 10 מהכמות המומלצת של 0.5ppm.
המרכז הלאומי לחקר הסרטון בבריטניה מציין כי כאשר רמת הפורמלדהיד עוברת את סף ה-0.1ppm, יש אנשים שיסבלו מתופעות כמו עיניים מימיות, תחושה של צריבה בעיניים, באף ובגרון, שיעול, עיטוש, סחרחורת וגרד בעור. ההשפעות ארוכות הטווח אינן ברורות, אם כי יש מחקר שנתון במחלוקת שקובע כי חשיפה כזו עלולה לגרום לסרטן.
עם זאת, ראוי לציין כי מיליוני בני אדם צפו ביצירות של הירסט בשנים האחרונות כאשר אין עדויות ברורות על תופעות לוואי שנגרמו להם.
הירסט עצמו שיחרר הצהרה באתר האינטרנט שלו ובו ציי כי הסכנה לבריאות הציבור היא מזערית והוא גינה את עורכי המחקר עקב חוסר דיוקים לטענתו. “אנחנו עורכים בדיקות שגרתיות והמומחים שלנו אומרים לנו כי ברמות הגז שדווחו על ידי כתב העת עיני המבקרים היו אמורות להיות דומעות והם היו אמורים לחוש חוסר נוחות פיזית קיצונית. לא התקבלו תלונות כאלה במהלך התערוכה הזו או כל תערוכה אחרת”.
ממוזיאון טייט נמסר: “טייט תמיד מציב את ביטחון הצוות והמבקרים במקום הראשון, ואנו עורכים את כל הבדיקות הדרושות בעת ההתקנה וההפעלה של המיצגים שלנו. ועדיין, הירסט תמיד היה אובססיבי בעניין של שערוריות, מוות ובריאות. אולי זו בסך הכל דרכו האמנותית להישאר בתודעה.
