הציורים הסוריאליסטים של רב האמן סלבדור דאלי היו מופת של תעתועי דימיון. כעת, אחד הציורים המפורסמים שלו, "שוק עבדים עם ראשו הנעלם של וולטר", משמש חוקרים באוניברסיטת גלאזגו כדי להבין איך המוח שלנו מעבד מידע חזותי.
הציור משנת 1940 כולל אשליה אופטית מכוונת בה דמותו של וולטר מורכבת משתי דמויות של נזירות. על אף שאפשר להבחין בשתי הדמויות לאחר התבוננות ארוכה ומאומצת, אנשים לרוב מבחינים באחת מהן.
במחקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports, החוקרים מתארים איך בחנו את הפעילות המוחית של נסיינים שצפו בתמונה. הם שאלו אותם איזו אחת משתי הדמויות הם ראו. כצפוי, הם הבחינו כי ההמספירה הימנית של המוח עיבדה את הצד השמאלי של התמונה בעוד ההמספירה הימנית עיבדה את הצד השמאלי של התמונה.
עם זאת, תוך שבריר שנייה שתי ההמיספרות החלו לתקשר זו עם זו ולהרכיב יחד את התמונה השלמה.
בראיון ל-BBC אמר פרופ' פיליפ שינס: "גילינו בשלב מוקדם, לאחר כ-100 מילישניות של עיבוד, כי המוח מעבד תכונות מאוד ספציפיות כמו העין השמאלית, העין הימנית, קצה האף, זוויות הפה. אך לאחר כ-200 מילישניות גילינו כי המוח משתף את התכונות האלה בין שתי ההמיספרות כדי לבנות ייצוג מלא של הגירוי החזותי".
המסתורין של המוח עדיין רב. החוקרים לא בטוחים איזה מנגנון קובע איזו תמונה נזהה בתחילה אך החוקרים נחושים להמשיך במחקר כדי לגלות עוד. פרופ' שינס סיפר כי המחקר יסייע לפתח את היכולת של רובוטים לעבד מידע חזותי, על מנת שהם יוכלו לראות את העולם כמו היוצרים שלהם.
מזה אנחנו בדיוק חוששים.
