אזהרה: חילופי הטקסט האלה הם קשוחים אבל מאוד מאוד מצחיקים.
ליז האמט, בת 36, היא אמא בעצמה, אבל זה לא מה שמונע ממנה להיות ילדה שובבה מאוד שמשגעת את אמא שלה בהודעות טקסט.
אלבום הפייסוק “הודעות טקסט מאמא שלי” – בו היא משתפת את חילופי ההודעות ההיסטריים עם אמה הסובלת – נצפה עד כה יותר מחצי מיליון פעמים.
מה שלא ברור זה איך זה שאמא של ליז (או אליזבט כפי שאמא שלה קוראת לה כשהיא כועסת) עדיין עונה לה. אולי זה מקרה מובהק של מזוכיזם.
המעונה והמענה: אליזבט (משמאל) ואמא שלה
היא אוהבת לשחק עם המתקן האוטומטי בסמרטפון
“עשית משהו לטלפון שלי? בכל פעם שאני מקלידה תחת הוא משנה את זה לתחת”
“לאיזו מילה הוא משנה?”
“תחת”.
“מאוד מוזר. נסי להקליד שוב את המילה המקורית”.
“תחת”.
“זה נהדר”.
לפעמים היא מנטרלת מקשים מסוימים
“איפה סימן השאלה בטלפון שלי. אין לי”.
“לא לכל הטלפונים יש. נסי לעשות שימוש טוב יותר בנקודה”.
“אליזבט. פשוט תגידי לי איפה סימן השאלה”.
“למה שלא תשתמשי באצבעות שלך ותעשי את זה באוויר ואז תניפי את זרועותייך כאילו לא אכפת לך”.
“על מה לעזאזל את מדברת? האם את שיכורה”.
“האם זו הייתה שאלה?”.
“שוד המזלגות הגדול”
“אני בדרכי אלייך”.
“למה?”.
“יצאנו רק לשעה וכשחזרנו לא היו מזלגות בבית, אליזבט!”.
“אמרתי לך שיהיו השלכות אם לא תביאי לי שאריות מארוחת חג הפסחא”.
“כשאגיע תוציאי לי את המזלגות שלי. איך יכולת לגנוב כל מזלג, ילדה רקובה”.
“גנבתי גם את הכפיות שלך. מתברר שלא היית צריכה אותן הלילה”.
“את יודעת שאני מאבדת את השיער שלי בגללך? את ילדה איומה”
“עני לטלפון שלך”.
“הלו?”.
“אליזבט, זו אמא שלך”.
“איך אני יכולה לדעת שזו באמת את?”.
“לעזאזל, פשוט עני לטלפון כשאני אומרת לך. עשי מה שאני אומרת לך”.
“זו באמת את! אז מה שלומך?”.
“את יודעת שאני מאבדת את השיער שלי בגללך. את ילדה איומה”.
אפשר לומר שהיא קוץ בתחת
“שמעתי סירנות אחרי שעזבת. את בסדר?”.
“אני בסדר. שוטר אחד נראה עצבני כי לא הסכמתי לפתוח את החלון שלי”.
“אוקי. עכשיו הוא ממש עצבני. החברים שלו הגיעו וכולם רוצים שאפתח את החלון”.
“את מתחכמת איתי?”.
“אמרת לי לא לדבר עם זרים”.
“הייתי יכולה לחנוק אותך. את הורגת גם את אבא שלך פרחחית”.
קוץ גדול בתחת
“עני לטלפון שלך”.
“תני לי דקה. אני לא מוצאת אותו”.
“אוקי”.
“את ילדה איומה. את הורגת אותי. את הורגת את אמא שלך, אליזבט”.
“לקח לך רק שבע דקות להבין את זה. כל הכבוד אמא”.
“אני אפילו לא יודעת מאיפה את יצאת”.
הפעם הגזמת
“תחזירי לי את המפתחות לבית”.
“למה?”
“כורסת הטלוויזיה של אביך במטבח. אני יודעת שאת אחראית לזה”.
“טעות במספר”.
“אליבט, בואי הנה ותחזירי את זה. אבא שלך לא יכול לראות את הטלוויזיה”.
“רגע. הוא באמת ניסה? אני אוהבת אתכם על זה”.
“תתקשרי אלי עכשיו”.
פיגוע מילים משובשות
הנקמה
“אמא, חשבתי שאת מביאה לי קפה”.
“הבאתי. לא ענית לי לטלפון אז השארתי את זה לפני הדלת שלך”.
“אמא, באמת? זה לא לפני הדלת. זה שעון על הדלת. אני לא יכולה לפתוח בלי לשפוך את הקפה”.
“אני יודעת. בהצלחה עם הניקיון. פרחחית”.
“הולי שיט. יצרתי מפלצת”.
