חברת ציד הלוויתנים היחידה באיסלנד – Hvalur – הכריזה כי לא תצא השנה לציד לוויתנים, בנימוק של קשיים שהערימו הרגולטורים ביפן.
אלה חדשות טובות לכל מי שתומך בשימור היונקים הענקיים האלה, אך אין משמעות הדבר שציד הלוויתנים הגיע לסיומו. בעבר חידשה Hvalur את ציד הלוויתנים ב-2013 לאחר הפסקה של שנתיים.
על פי מרכז השימור של חיי הדולפינים והלוויתנים (WDC), פחות משני אחוזים מאוכלוסיית איסלנד אוכלים בשר לוויתנים אך השווקים ביפן הם מקור פרנסה עיקרי עבור Hvalur, שהרגה 155 לוויתנים בשנה שעברה.
עם זאת, מנכ”ל החברה קריסטיאן לופטסון, אומר כי רגולטורים יפנים הציבו “אינסוף מכשולים” בגללם נאלצה החברה לבטל את הציד ב-2016, על פי Iceland Monitor.
אם יפן לא תאמץ שיטות ניסוי חדישות כפי שיש באיסלנד, Hvalur לא תוכל עוד לצוד לוויתנים עבור השוק היפני, אמר לופטסון. כולי תקווה שזה אכן לא יקרה.
ציד הלוויתן המצוי – מין שרשום כנתון בסכנת הכחדה – סותר אמנה בינלאומית שאוסרת על ציד לוויתנים על פי הוועדה הבינלאומית לציד לוויתנים (International Whaling Commission) מ-1986. עם זאת, מאחר ואיסלנד סירבה לחתום על האמנה, והחברות ב-IWC היא בהתנדבות, הארגון לא יכול לכפות על הדייגים האיסלנדים לציית לאיסור.
איסלנד, שהייתה בעבר חברה ב-IWC, עזבה את הארגון ב-1992, אך חזרה אליו לאחר עשור. בשנת 2003 הודיעה המדינה על חידוש התוכנית המדעית לניסויים בלוויתנים, שספגה ביקורת רבה על רקע הערך המדעי הקלוש שלה, על פי המבקרים, בדומה לביקורת שנמתחה על יפן.
בשנת 2009 הודתה איסלנד כי העניין העיקרי שלה בלוויתנים הוא מסחרי ולא מדעי. באותה שנה ביצעה המדינה את טבח הלוויתנים המסחרי הגדול בהיסטוריה, בו נהרגו 148 לוויתנים מצויים ו-60 לוויתני מינקי.
הממשלה האיסלנדית טוענת להגנתה ב-2010 כי הרג 150 לוויתנים מצויים ו-150 לוויתני מינקי באותה שנה יכול לסייע להגן על חיי הדגים שאותם לוויתנים אוכלים, אך הטענות האלה בוטלו על ידי דוח של ה-WDC, בו נקבע כי צריכת הדגים על ידי הלוויתנים נמוכה בהרבה מהערכות איסלנד.
תמונת שער: photophilde, פליקר
