מדענים אוסטרלים החלו סדרה של ניסויים במערכת חדשה של עין ביונית שצפויה לשפר למטופלים את הראייה פי כמה ממערכות אחזור ראייה קיימות.
מערכת העין הביונית “פניקס99”, שפותחה על ידי חוקרים באוניברסיטת דרום וויילס, משלבת כמה טכנולוגיות חדשניות בטכנולוגיות ההדמיה העצבית. הטכנולוגיה, שהודגמה בהצלחה לפני התחלת הניסויים, זכתה לאחרונה במימון שיאפשר להתקדם לשלב הבא במחקר, השתלות בבני אדם.
“הניסוי הראשון הוכיח כי המערכת ושיטת ההשתלה שלה פועלות בהצלחה”, אמר גרג סאונינג, אחד הממציאים של המערכת, “המטופלים ‘לומדים’ להשתמש בטכנולוגיה, באותה דרך בה אנשים לומדים לשמוע אותות חשמליים במכשיר שמיעה תוך אוזני”.
הצוות חקר את טכנולוגיית העין הביונית מאז 1997, והציב לעצמו יעד להחזיר ראיה לאנשים שסובלים מרטיניטיס פיגמנטוזה, הגורם המוביל לעיוורון בקרב אנשים צעירים, כמו גם דרדור בכושר הראייה ממנו סובלים אנשים מבוגרים.
רטיניטיס פיגמנטוזה משפיע על שני מיליון אנשים ברחבי העולם. המצב הרפואי, שמתגלה לרוב במטופלים בשנות ה-30 שלהם, עלול לגרום לעיוורון תוך 10 שנים. בעוד תרופות עשויות להאט את התקדמות המחלה, הן יקרות וזמינות רק במדינות מתפתחות.
החוקרים עדיין לא יודעים איך ניתן להפוך את התהליך הניווני הזה אך עין ביונית עשויה להיות פתרון אחד. צוות החוקרים של UNSW ערכו בשלושה מטופלים שסובלים מהתסמונת ניסוי מקדמי בהשתלת עין ביונית. אב הטיפוס של המערכת, שהותקן בהשתלה חלקית ב-2012, כלל מערך של 24 מיקרו-אלקטרודות שאיפשרו למטופלים לראות נקודות אור. בעזרת מצלמות מיוחדות, המשתמשים היו יכולים לתפוש מרחקים, כאשר נקודות האור היו בהירות יותר כאשר עצמים היו קרובים אליהם. “זה מדהים”, אמרה דיאן אשוורת’, אחד המושתלות, “ככל שהשתמשתי בזה יותר זה הרגיש טבעי יותר”.
המערכת החדשה “פניקס99” מציעה כבר השתלה מלאה וצפויה לאפשר למטופלים ליהנות מראייה טובה בהרבה. הציפיה של החוקרים היא להתקין את המערכת ב-12 מטופלים בשנתיים הקרובות. ההליך הרפואי אורך שעתיים עד שלוש שבסופו העדות היחידה לשתל תהיה דיסק קטן המשולב מאחורי האוזן ומספק כח ודאטה למכשיר, שבתורו מעביר אותות חשמליים לחלק האחורי של העין.
המשתמש גם מרכיב משקפיים המצוידים במצלמה קטנה. התמונה שצולמו על ידי המצלמה עוזרות להגדיר את הגירוי הוויזואלי של התאים העצביים ברשתית העין, ושולחת את האותות לקליפת הראייה במוח, שאחראית על עיבוד המידע החזותי.
על פי החוקרים, המערכת הביונית עשויה להחזיר את הראייה ל-200 מיליון בני אדם ברחבי העולם. נקווה שהם יצליחו.
בעולם קיימים כמה פתרונות רפואיים להשבת ראייה באמצעות שתלים תוך־עיניים, כמו של ננו־רטינה הישראלית, Second Sight האמריקנית ו–Retina Implant הגרמנית, ההתקן של OrCam הוא פתרון יחיד מסוגו – מערכת ניידת שמאפשרת לכבדי ראייה זיהוי טקסט ועצמים כמעט בזמן אמת.
ננו-רטינה הישראלית, למשל, מפתחת שתל המכיל 1600 מיקרו-אלקטרודות ותאים פוטו-אלקטריים, שיחובר לעצבים המרכזיים המחברים בין העין לבין המח. השתל יחליף את רקמת הרשתית, אותו חלק אחורי של גלגל העין המכיל עצבים המתרגמים את קרני האור לפולסים חשמליים המגיעים עד למוח, ויספק למרכז הראייה תמונה בצבעי שחור-לבן ברזולוציה של 1600 פיקסלים.
כבר כיום קיים שתל דומה, אך כזה המאפשר ראייה ברזולוציה של 16 פיקסלים בלבד, ואילו השתל של ננו-רטינה, עשוי לאפשר לעיוור גם לזהות פנים, לקרוא אותיות גדולות ואפילו לצפות בטלוויזיה.
תמונת שער: Barn Images, דרך פליקר
