הורים, אולי יותר ממורים, נוטים לשבח ילדים בזכות הכשרון שלהם. מי לא רוצה לחשוב שיש לו ילד מוצלח? אך מחקרים הראו כי כאשר אומרים לילדים שהם חכמים התוצאה עלולה להיות שלילית למדי, כאשר ילדים אלה הופכים מקובעים בעניין של ביצועים, נמנעים מסיכונים מחשש לכשלון.
לעומת זאת, ילדים שזוכים לשבחים על מאמציהם מתאמצים יותר ומגלים עקביות בביצוע משימות לאורך זמן. לילדים ששמים דגש על מאמץ יש “דפוס מחשבה מעודד צמיחה” בזכות המוטיבציה שלהם להישגים. הילדים “החכמים” סובלים מקבעון מחשבתי, והם חושבים שאינטליגנציה שלהם היא מולדת ולא נרכשת.
אך קרול דואק, הפרופסורית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד שהציגה את התיאוריה על כוחה של הנחישות וחקרה את התופעה במשך 40 שנה קוראת לפסק זמן וחשיבה מחודשת בעניין.
כאשר ילדים זוכים בשבחים ריקים רק עבור המאמץ שלהם, המאמץ עצמו הופך לראוי לפרס בפני עצמו בלי היעד שהוא היה אמור להשיג. הורים שרגילים להעטיר מחמאות על ילדים מגיבים בחרדה או באכזבה על קשיים שחווה הילד במהלך הדרך. במקום זאת, הם צריכים לאמץ תגובה לימודית: היכן טעית? מה תוכל לעשות במקום זאת? אומרת דואק.
“זה לא המאמץ לבדו שקובע”, לדבריה, “יש מחנכים שמתייחסים למאמץ כפרס ניחומים ואומרים דברים כמו ‘אני אומר לילדים להתאמץ יותר’ או ‘תוכל להשיג כל דבר אם תנסה’. זה לא דפוס מחשבה שמעודד צמיחה אלא פשוט מנדנד”.
המפתח לפיתוח המחשבה לדבריה הוא ללמד ילדים כי המוחות שלהם הם כמו שרירים שיכולים להתחזק באמצעות עבודה קשה והתמדה. במקום לומר “לא כולם טובים בחשבון. תעשה את המיטב שתוכל”, הורה או מורה צריכים לומר “כאשר תלמד איך פותרים תרגיל חדש בחשבון, זה יעזור למוח שלך לצמוח, היא מסבירה. במקום לומר “אולי חשבון זה לא הצד החזק שלך” עדיף לומר “אולי חשבון זה לא הצד החזק שלך עדיין”.
החלק המרתק במחקר של דואק הוא הגילוי שאינטליגנציה ניתנת לאימון וכל אחד יכול לשנות דפוסי חשיבה. דואק מספרת איך היא עצמה, בתקופת לימודיה, ניסתה להיראות חכמה. אך במחקר שלה היא הבינה שהיא יכולה הייתה לקחת סיכונים כדי לדחוף את עצמה מעבר לפוטנציאל שלה במקום לבזבז את זמנה בניסיון להיראות חכמה.
דואק וחוקרים נוספים גילו ממצאים חדשים ומעניינים על דפוסי מחשבה. מבוגרים לא רק מעבירים את דפוסי החשיבה שלהם לילדים שלהם או לתלמידים שלהם כפי שהניחו החוקרים. הם גילו כי בקרב אנשים מסוימים, שיש להם פוטנציאל לצמיחה מחשבתית, הופכים מקובעים בגלל הסביבה. למשל, ביקורת עלולה לגרום לאדם להתגונן ולהיסגר במקום ללמוד. לכולנו יש דפוס מחשבה עם פוטנציאל לצמיחה והאתגר הוא לעודד את הצמיחה הזו, מדגישה דואק.
במחקר שערכה דואק בשיתוף עם אוניברסיטת שיקגו התברר עד כמה פוטנציאל הצמיחה בא לידי ביטוי בגיל מוקדם. במחקר בחנו החוקרים כיצד אמהות שיבחו את התינוקות שלהן בגיל שנה, שנתיים ושלוש. הם חזרו לבחון את הילדים האלה בחלוף חמש שנים. התברר כי ילדים שזכו לשבחים על התהליך שעשו (ולא על המאמץ) הפכו להיות ילדים שמתעניינים יותר באתגרים והצליחו יותר בבית הספר.
תמונת שער: Shutterstock
