דיוויד בואי לא שיחרר במקרה את אלבומו האחרון, Blackstar, ביום הולדתו ה-69, אותו ציין ב-8 בינואר. הוא השתמש בו כדי להיפרד מהעולם.
בואי נפרד מאיתנו אמש (10 בינואר) לאחר מאבק בן 18 חודשים במחלת הסרטן שמעטים ידעו עליו, אך הוא סיפק רמזים למצבו הסופני למעריצים ולעוקבים במה שהפך להיות קליפ המוזיקה האחרון ששוחרר בחייו.
ראו גם: גלו מה עשה דיוויד בואי בגיל שלכם
הקליפ לסינגל “לזרוס”, ששוחרר בסך הכל לפני ארבעה ימים, נפתח בבואי השברירי שוכב על מיטה, בבגדי מטופל ומכוסה עיניים כשכפתורים מחליפים את עיניו.
המילים הראשונות שלו: “הביטו למעלה. אני בגן עדן/יש לי צלקות שאי אפשר לראות”, ללא ספק הודאה במצבו הרפואי ולא מחשבות על אלמוות. ברור לחלוטין שהמיטה שבואי שוכב עליה היא מיטת בית חולים כשהוא מתחיל לרחף מאליה, מאותת שהוא מוכנה לעבור לצד השני או מה שזה לא יהיה.
זו הצהרה אמיצה ומהדהדת של אדם שמתמודד עם מצבו ואף מוצא בנפשו את הכוחות לתרגם אותו לצוואה אמנותית שישאיר ברחוב.
בעוד בואי מתפתל על המיטה, מנסה להשתחרר, מופיע בואי אחר, שעומד לידו, בואי שעדיין יכול להופיע, לקחת עפרון בידיו וליצור. הוא נתקף בבולמוס השראה ומתחיל לכתוב בקצב, בעוד הבואי השני ממשיך לסבול.
בעוד הוא כותב אנחנו צופים בגולגולת שמונחת על שולחן הכתיבה, פניו של המוות שמביטים בבואי ביצירתו האחרונה, לפני שהוא צועד לאחור לארון מעץ, סוג של ארון קבורה ניצב.
הבט למעלה, אני בגן עדן
יש לי צלקות נסתרות מהעין
יש לי דרמה שאי אפשר לגנוב
כולם מכירים אותי עכשיו
הבט למעלה, בן אדם, אני בסכנה
אין לי שום דבר להפסיד
אני כל כך מסטול שזה גורם לראשי להסתחרר
השלכתי את הטלפון הסלולרי שלי למטה
זה ממש מתאים לי, לא?
בזמן שהגעתי לניו יורק
חייתי כמו מלך
שרפתי את כל הכסף שלי
חיפשתי את התחת שלך
זו הדרך הזו או אף דרך
אתה יודע שאהיה חופשי
כמו ציפור כחולה
זה ממש מתאים לי, לא?
(לזרוס, דיוויד בואי)
“מותו לא היה שונה מחייו – יצירת אמנות”, הסביר המפיק של בואי, טוני ויסקונטי, בהספד לאמן. “הוא יצר את Blackstar עבורנו, מתנת הפרידה שלו מהעולם. אני יודע מזה שנה שכך יהיה. עם זאת, לא הייתי מוכן לזה. הוא היה יצירתי עד הסוף. סרטון ‘לזרוס’ הוא דרך קורעת לב לומר שלום, אך הולמת ביותר”.
