נטפליקס הודיעה אמש על הרחבת שירות הסטרימינג שלה כמעט לכל העולם, כולל ישראל. מדובר בהורדת חסם טכנולוגי משמעותי שיאפשר לכל בעל טלוויזיה שמתחברת לאינטרנט ליהנות מנטפליקס בנוחות.
אם עד עכשיו נדרשו משתמשים מישראל לפתרון VPN שעוקף את החסימה הגיאוגרפית וכרטיס אשראי וירטואלי כדי לצפות ב”נטפליקס” – לא אתגר שאפשר לזלזל בו כשמדובר בקהל הרחב שאינו טכנולוגי, היום עבור פחות מ-50 שקלים תוכלו ליהנות משירות סטרימינג איכותי.
מה זה אומר מבחינת צופי הטלוויזיה בישראל? מספר מנויי “נטפליקס” צפוי לגדול משמעותית, עד כדי עשרות אלפי מנויים חדשים. בשלב זה לא מדובר באיום מהותי על חברות הטלוויזיה, בעיקר בגלל חסמים תרבותיים ואחרים שעדיין קיימים: הממשק של נטפליקס לא תומך בעברית, התכנים של נטפליקס לא מוצעים עם כיתובים בעברית, אין תכני מקור בעברית, היקף התכנים שפתוחים לישראלים עדיין מוגבל ואין לנטפליקס נציגות שיווקית מקומית שתדחף את הנוכחות שלהם לכל בית.
נציגות מקומית, היצע התכנים, כיתובים בעברית וממשק עברי – כל אלה חסמים קטנים יחסית שייפתרו בהמשך. אני רוצה להתמקד בהיבטים היותר מעניינים של האופנים בהם שירותי סטרימינג כמו נטפליקס ודומותיה (HULU, בבוא היום) עשויות לערער לחלוטין את הרגלי הצפייה בישראל. קבלו את ה-VOD הגלובלי שנמצא ממש כאן.
1. מארקט מקומי ליוצרים
בעולם גלובלי ליוצרי תוכן יש חופש בחירה גדול יותר. זה מה שאמר ל”כלכליסט” ג’וריס אוורס, סמנכ”ל בנטפליקס וראש חטיבת התקשורת של אזור אירופה, אסיה והמזרח התיכון: “אנחנו כל הזמן גדלים ומחפשים תוכניות חדשות – ובהחלט נשמע לשמוע מיוצרים ישראלים…אנחנו כבר יוצרים לא מעט תוכן מקומי”. אוורס לא פסל את האפשרות שבעתיד נראה גם תכניות בעברית בשירות.
התכנים לא חייבים לעניין את כל מנויי נטפליקס ברחבי העולם. אפשר, למשל, שרק למנויי נטפליקס בישראל או כאלה שבחרו בכך יהיו זמינים תכני מקור בעברית. תארו לעצמכם אפשרות שיוצרי תוכן יוכלו להעלות את היצירה שלהם לנטפליקס וכעבור זמן לא רב התכנים האלה יהיו זמינים לצפייה למנויי נטפליקס. תארו לכם צפיית בינג’ בסדרה ישראלית חדשה ושונה שאין סיכון לראות אותה בערוצים המסחריים הישראלים. זה לא חזון רחוק.
2. סוף עידן הרייטינג: קבלו את עידן הצפייה הסופר נישתית
זה המקום להדגיש כי פלטפורמות כמו נטפליקס צפויות להביא לפריחה בצפייה נישתית: סדרה לא חייבת להיות נצפית במיוחד במדינה מסוימת כדי להצליח. האינטרנט מאפשר לנישות לשגשג: בין אם אתם צופים במדריכים של כוהנות איפור או תת ז’אנר של אנימה. נטפליקס צפויה להציע שירות דומה של תכנים מותאמים אישית אך ורק לאנשים שמעוניינים בהם. ב”זנב הארוך” הזה טמון המון קהל והרבה כסף.
3. ערוץ טלוויזיה אישי
כשאני מזפזפ בערוצי הטלוויזיה החיים, החוויה נראית מתסכלת מדי פעם. “57 ערוצי טלוויזיה ושום דבר לא משודר”, שר פעם ברוס ספרינגסטין. מה הסיכוי להיתקל בתוכנית שתרצו לראות?
תמונה: Shutterstock
גם חוויית ה-VOD לא מספקת: התכנים מוגבלים וצריך לדפדף לפעמים לא מעט כדי למצוא משהו מעניין לצפות. העתיד של הטלוויזיה מותאם אישית. תארו לעצמכם פיד שמזכיר רשת חברתית, המותאם עבורכם ומציע סדרות וסרטים חדשים על פי הרגלי הצפייה שלכם. זו לא התפתחות חדשה (למי שמכיר את ההיסטוריה של TiVo) וכבר היום נטפליקס מציע בממשק שלו הצעות צפייה המותאמות לכל צופה על פי פרופיל הצפייה שלו, אך המגמה הזו צפויה להשתכלל מאוד בעתיד.
4. ממיר נטפליקס ביתי
זה תהליך כמעט בלתי נמנע. מה שצפוי לקרות בעקבות הפתיחה של נטפליקס לישראל זו עליה מטורפת בצריכת רוחב הפס של משתמשים ישראלים שצופים בתכני וידאו בסטרימינג. הצריכה בסטרימינג עשויה להוות יותר משליש מתעבורת האינטרנט בזמני צריכת שיא.
מי שצפויות להיות הרבה פחות מרוצות מנחשול הדאטה הזה הן חברות האינטרנט, בעלות הצינורות. לנטפליקס יש פתרון עבורן: קופסה שכוללת עותק של כל נטפליקס. ממירי Open Connect של נטפליקס ניתנים לספקיות אינטרנט חינם, כשכל ממיר כולל דיסק קשיח חזק עם 100 טרה בייט ביחידה הבסיסית ותמיכה ב-1,422 ימים של וידאו ב-HD.
ספקיות האינטרנט כמעט יהיו מחויבות להציע את זה: הממיר האישי מפחית מהעומס על הרשתות שלהן ומוסיף לסל השירותים שהן מציעות ללקוח. אל תצפו לראות את זה באינטרנט של HOT,
5. קופיקס-יזציה במחירים
תעשיית הטלוויזיה המסורתית מאוימת משני כיוונים: המעבר מצפיה בערוצים חיים לצפיית VOD מאיימת על הפרסומות בערוצים המסחריים, ואילו שירותי סטרימינג כמו נטפליקס, הולו, אמזון, אפל TV ואפילו קודי מאיימים על הטלוויזיה הרב ערוצית. חוויית הטלוויזיה הליניארית הולכת וגוועת ואיתן ימותו חדשות השעה 20:00. המתחרים הישראלים ניסו לנפנף את נטפליקס בטענה שהיא אינה משדרת תכנים חיים כמו ערוצי חדשות וספורט, אך לפחות בעניין החדשות, זה טיעון בדיחה ואם הם לא מודעים לכך יש להם בעיה בהבנת המציאות.
אנחנו חיים בעולם גלובלי ובסופו של תהליך חברות גלובליות יעשו קופיקס-זציה למחירי הטלוויזיה כאן. פתיחת נטפליקס לישראל היא “ביג דיל”, כי היא מורידה דרמטית את הרף הטכנולוגי להתחברות והיא מציבה רף תחתון למחירי טלוויזיה בישראל – פחות מ-50 שקלים בחודש. לכן אני חושב שחברות הטלוויזיה צריכות לחשוש, מאוד לחשוש, ואם הן לא חשבו עד עכשיו על הערך המוסף והבידול שלהן זו עוד סיבה לדאגה.
אנקדוטה לסיום. בשנת 2010, ג’ף ביוקס, מנכ”ל טיים ורנר, אמר ל”טיימס” שהוא לא מודאג מנטפליקס: “זה כמו שהצבא האלבני ישתלט על העולם. לא נראה לי שזה יקרה”. הייסטינג סיפר ל”ניו יורקר” שעבורו ההתבטאות הזו הייתה עיטור כבוד. “במשך שנה נשאתי לוחית של הצבא האלבני בשרשרת על צווארי”, הוא אמר, “זו הייתה זריקת מוטיבציה”.
