תמונת שער: טליה זליגמן, דרך פליקר
בעקבות הדברים של חבר הכנסת מיקי זוהר, האורן חזן החדש, בראיון ל”דה מארקר”: “תל אביב מתנהלת כמו מדינה בפני עצמה, אנשים לא מבינים את זה, היא לא חלק ממדינת ישראל – היא משהו נפרד …” וחוק השבת שלו, שמבקש לאסור פתיחת עסקים בשבת (ונדחה מאז), אפשר גם לומר אדרבא, אלה דברים חד משמעיים שרק עוזרים למתוח את הגבול בין מדינת יהודה לשארית הפליטה, היא מדינת ישראל בתל אביב.
אז קבלו את הכרזת העצמאות של תל אביב. ההכרזה לא מתייחסת רק לאנשים שמתגוררים בתל אביב אלא לכל מי שרואה את עצמו תל אביבי ברוחו.
הכרזת העצמאות של תל אביב
ממשלת ישראל, גוף חסר חזון ושאר רוח, אנחנו תל אביבים, עיר המקלט של הישראלים, המקום היחיד שעדיין רואים ממנו את העתיד ביום בהיר. בשמם אני מבקש מכם: עזבי אותנו במנוחה. אם היהדות שאת מבקשת לקדם כופה ובדלנית, אנטי דמוקרטית ומדירה, את לא רצויה כאן.
הריבונות שלך לא תקפה במקום בו אנחנו חיים. הדגל שלנו הוא ספל אספרסו משולב עם מגן דוד על רקע שמש שזורחת בצבעי הגאווה מעל קווי המתאר של יפו. הצבא שלנו מורכב מהומואים ולסביות, סטארטאפיסטים ופעילים חברתיים, דתיים ואתאיסטים, היפסטרים וסחים, חדי קרן וחד הוריות חמושים בפייסבוק ומילים ולא נהסס להשתמש בהם.
תל אביב שקמה מן החולות היא לא יפה או מתוכננת, אין לה משאבים טבעיים, אך כוחה בבני אדם שבונים מגדלים באוויר. היא הדרך אל הים בכפכפים, קפה בשדרה, וטיפות גשם על מרפסת מתפוררת ומלמולי רחוב של אנשים בשפות שונות.
אנחנו אזרחי העולם שמאמינים שבן אדם בא לפני יהודי ודמוקרטית מטרימה יהודית, מושיטים יד ידידותית לשלום לאזרחים מכל העולם, אפילו מישראל, ובלבד שיכבדו אותנו ואת חוקינו. אין לנו ממשלה נבחרת, גם לא צבא, ולא צפויים להיות, כך שלא נוכל לכפות בכוח את הריבונות שלנו אלא נתלה בעקרונות הצדק החברתי בלבד.
אין לכם שום זכות מוסרית לקחת את כספי המסים שלנו ולכפות עלינו אורחות חיים שלא בחרנו והם בניגוד לכל דרך החיים שלנו. אין לכם גם שום אמצעי אכיפה אמיתיים שיגרמו לנו לחשוש מפנייך.
ממשלות יונקות את כוחן מהסכמתם של הנמשלים. אין לך את ההסכמה שלנו. את לא מכירה את החיים שלנו, את הקודים הלא כתובים שמתכנתים אותנו ומחברים בינינו ומנסה להשיג הכרעה תרבותית בבריונות. את מפחדת מדמוקרטיה למרות שזה המשטר שמעניק לך את המנדט למשול בארץ הזו, גם בעיני העולם. את מפחדת מדיון ואילו אנחנו משמרים את הרוח הישראלית המקורית שקולטת לתוכה כל אדם, לבטא את רעיונותיו, דעותיו ואמונותיו, ללא קשר לדת, גזע או מין.
העולם שלנו הוא זה שנותן לעולם שלך את עלה התאנה שמגונן עליו. ללא תל אביב, ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים. לא כספי המיסים, לא הצבא או חוקים יוכלו לשנות את זה.
הזהות שלנו כתל אביבים ישראלים לא מוגדרת ממקום פיזי. היא נובעת מהעקרונות שלנו, העולמות התרבותיים והחוזים החברתיים שקושרים בינינו, ועל כן היא חסרת גבולות. אם תנסי לכפות עלינו להפסיק לקיים את אורח חיינו כישראלים בתל אביב, נמשיך להיות תל אביבים במקום אחר, אך לא תצליחי בכך. אף אחד לא יוכל לעצור מחשבות. את נחרדת מדיון, מהאחר, מהתבוללות, מערבים, מלהטב”ים, מקוסמופוליטיות, ממהגרים, על אף שאנחנו חברה של מהגרים, מספרים ומרעיונות ומכל מי שמציב מראה מול פנייך.
אך בעולם היום אי אפשר להתבדל באמת. הקשרים החברתיים בין אנשים הם דינמים ורעיונות מוחלפים כשיחות בביטים בשיחה גלובלית. לא תוכלו להפריד בינינו לבין החופש שלנו כפי שאי אפשר להפריד אוויר לחלקיקים. עד שייכון בישראל משטר על עקרונות הצדק ואהבת האדם, גם אם נאלץ להיות כפופים לחוקייך בגופנו, רוחנו תמשיך להיות חסינה מפני הריבונות שלך. הרוח הישראלית, הציווליזציה התודעתית שנקיים, תהיה אנושית, הוגנת וחזקה יותר מכל האמצעים שעומדים לרשותך.
