עד שנת 2012 מקס ונטילה אפילו לא חשב שייעסוק בחינוך. הוא עבד בחברה מצליחה בתפקיד בכיר וחייו נראו מסודרים. אבל כאשר בתו הבכורה של ונטילה עמדה להתחיל ללמוד בבית הספר, משהו בביטחון של ונטילה התערער.
הוא היה מודאג מאוד מכך שבתו תלמד בבית ספר שההוראה בו פונה ל”תלמיד הממוצע”. בתו לא הייתה “תלמידה ממוצעת” בכל נושא ותחום, בדיוק כפי שכל תלמיד אינו ממוצע בכל נושא – כל אחד חזק מעט יותר בדברים מסוימים וגם מתקשה בתחומים אחרים. לתלמידים תחומי עניין שונים וקצב למידה שונה.
אבל כל בתי הספר שונטילה הכיר לימדו את כל התלמידים נושאים זהים, בקצב זהה ובאופן אחיד, מבלי להתחשב בתלמיד הפרטני. הוא חשש שבתו תהפוך לאחת מהתלמידים שמפסידים משיטת ההוראה הזאת – שיכולים יותר או שזקוקים ליותר סיוע, שמשועממים מנושאי הלימוד, מקצב הלימוד או מהתלמידים שנשארים מאחור.
ונטילה החליט לעשות מעשה. הוא החליט להמציא את בית הספר מחדש ולהקים בית ספר שמטרתו הראשונה היא להיות מותאם לסגנון ולקצב הלמידה של כל תלמיד. מתברר שהרעיון הזה היה רעיון מצוין, משום שעד כה גייס ונטילה למעלה מ-130 מיליון דולר לבניית רשת בתי ספר שיעבדו על פי תפיסה זו. רשת בתי הספר, שהתחילה מבית ספר אחד בעמק הסיליקון שזכה להצלחה ועניין רב בכל רחבי תבל, זכתה לשם “AltSchool”.
לונטילה אולי לא הייתה הכשרה חינוכית, אבל הוא בהחלט ידע שהאמצעים הטכנולוגים של היום מסוגלים לסייע לתלמידים ולמורים להשיג את המטרה הנ”ל. הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ייל, ייסד שתי חברות ובמהרה הפך לראש תחום הפרסונליזציה של גוגל. הוא ידע שניתן להפוך את בית הספר למותאם לכל תלמיד, ושהטכנולוגיה יכולה לסייע לכך. היה לו ברור שאם אפשר להפוך את חווית השימוש ברשת האינטרנט למותאמת אישית, אפשר לעשות את זה גם לחוויית הלמידה בבית הספר.
אבל ונטילה גם הבין שהטכנולוגיה היא לא העיקר – אי אפשר לענות על מטרת בית הספר בלי מורים מעולים שיהיו אחראים על התאמת הלמידה. הטכנולוגיה יכולה רק לספק ולהעביר את המידע באופן מרוכז ואיכותי, אבל מי שצריך לבחור את השאלות שיבחנו את הידע ומי שיבנה את האופן בו התלמידים ילמדו, הם המורים, ולכן התהליך כולו בנוי על כתפיהם. במקום לעשות מה שעושים בתי ספר רבים, בהם הטכנולוגיה מתיימרת (ללא הצלחה) להחליף את המורה או משמשת תחליף למוצרים קיימים (טאבלט במקום ספר, לוח חכם במקום לוח רגיל וכו’), ב-AltSchool החליטו לדאוג שהטכנולוגיה לא רק שלא תאיים על המורים, אלא שהיא תהיה ידידתם הטובה ביותר. ברשת הזו לא מקדשים את הטכנולוגיה אלא עושים בה שימוש מושכל שמאפשר למורות והמורים לעשות עבודה טובה יותר, להכיר את הצרכים המיוחדים של כל תלמידה ותלמיד ולהתאים להם את דרך הלימוד והסיוע המתאימים. התוצאה, כפי שמעידים הן המורים והן התלמידים היא חווית למידה עילאית.
אז איך זה עובד?
הטכנולוגיה ככלי ולא כמטרה
במקום להמציא מודלים חינוכיים חדשניים, החליטו ב-AltSchool ללמוד ממודלים בני יותר מ-100 שנה, שפיתחה מריה מונטיסורי, במסגרתם הילד לומד באמצעות פרויקט אישי בו הוא מעורב. יחד עם זאת, בAltSchool עושים שימוש נרחב בטכנולוגיה על מנת לאפשר לכל תלמיד ללמוד בקצב המתאים לו את התחומים הרלוונטיים בעבורו.
פול פראנס, אחד המורים בבית הספר, מעיד כי בניית תוכנית הלימודים האישיות דורשת הרבה מאוד עבודה, אך מבחינתו מדובר בהשקעה חכמה: “בעוד שנה יצטברו ברשת בתי הספר מאות תכניות לימודים המותאמות לתלמידים שונים ולסגנונות למידה שונים. זה משאב מדהים שיחסוך כל כך הרבה זמן ויאפשר למידה בכל כך הרבה דרכים שזה פשוט מרגש”.
גם המחקר בתחום מוכיח שיש סיבה לאופטימיות. בשנה שעברה התפרסם מחקר של קרן גייטס אשר בדק את ההשפעה של תוכניות לימודים ופרקטיקות הוראה מותאמות אישית על הצלחתם של תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך במבחנים ארציים. המחקר הראה כי תלמידים שנהנו מתכניות ופרקטיקות של הוראה מותאמת אישית הראו שיפור משמעותי מתלמידים שלמדו בדרך השכיחה.
תלמידה בבית הספר – לומדת בקצב שלה את מה שמעניין אותה (צילום: CHRISTIE HEMM KLOK/WIRED)
מיטב המהנדסים בשירות המורה
בבית הספר, בין התלמידים הלומדים, מסתובבים ועובדים גם לא מעט מבוגרים, אך באופן מפתיע חלקם אינם מורים, אלא טובי המהנדסים של עמק הסיליקון, שמסתובבים בבית הספר עם משימה פשוטה – להפוך כל חלום של מורה למציאות.
במקום להכתיב למורה כיצד ללמד, “להלביש” טכנולוגיות קיימות על הכיתה ולבנות בעבור מורים טכנולוגיות מסורבלת שהם מעולם לא חשבו שיזדקקו להן ואינן מתאימות לשימוש בכיתה, המהנדסים עובדים בעבור המורים. כאשר עולה בעיה, צוות המהנדסים נכנס לפעולה, ותפקידו לפתור אותה לשביעות רצון המורים בצורה הטובה והמתאימה ביותר.
מבנה העבודה הזה מבטיח שהכלים שיבנו יהיו משמעותיים ורלוונטיים, ובאמת ישרתו את המהלכים החינוכיים אותם מובילים המורות והמורים. בדרך זו המורים מוצאים את עצמם מעורבים ביצירת כלים חדשים שהם בוחרים, ממערכת שמוודאת שתלמיד הגיע לבית הספר, עזב אותו ומעדכנת את כל הגורמים הרלוונטיים ועד מערכות ניטור רגישות ומורכבות שמסייעות למורים לקבל מידע חשוב ומגוון, בזמן אמת, על הלמידה של תלמידיהם.
הטכנולוגיה בבית הספר משמשת גם לשיפור והתמקצעות של המורים. השימוש בוידאו למשל, שנחשב היום מרכיב מרכזי בהתפתחות מקצועית של מורים, הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המורים בבית הספר. כל השיעורים בבית הספר מצולמים, כך שמורים יכולים לחזור אליהם, לצפות בעצמם מלמדים, להתייעץ עם קולגות על אירועים מסוימים או שיטות פדגוגיות וכן לשתף במהלכים מוצלחים. כך המורים משתפרים הן כפרטים והן כקהילה מקצועית.
השינוי בתפיסה שמציעים ב-AltSchool הוא משמעותי. הם לא הראשונים שעושים שימוש בטכנולוגיה לשיפור הלמידה וההוראה, אך חלק ניכר מהטכנולוגיות המפותחות לצרכים חינוכיים כיום לא באמת משפרות את תהליך הלמידה, פשוט משום שהן לא מבוססות על מה שמורים ותלמידים צריכים, או משום שהן לא מנצלות את היכולות האמיתיות של הטכנולוגיה. ב-AltSchool זוכרים שמטרת הטכנולוגיה היא לשרת את הלמידה ולכן דואגים שם ליצור את הטכנולוגיה עם המורים, בעבור המורים ולמען קידום התלמידים.
לא מפחדים ממבחנים
כחלק מתהליך הלמידה ב-AltSchool המורים והתלמידים בוחרים ביחד מטרות אישיות לכל תלמיד. לאחר מכן, כל תלמיד בבית הספר מקבל מחשב לוח או מחשב נייד, עליו הוא יכול למצוא את תוכנית הלימודים (המכונה playlist) אותה בנו בעבורו המורים, בהתאם ליעדים שהציבו קודם לכן.
מערכת ניטור הלמידה המובנית מאפשרת למורה לקבל מידע אמין ומדויק בנוגע להתקדמות התלמיד צעד אחר צעד בלימודיו. לכל מורה האפשרות לבנות תוכנית לימודים בעצמו/ה, או להשתמש בתכניות לימודים, או חלקים מתכניות לימודים, שבנו מורים אחרים המלמדים ברשת בתי הספר.
המערכת בנויה כך שהיא לומדת את סגנון הלמידה של כל תלמיד וממליצה למורה על תוכנית לימודים שיכולה להתאים לו, או על התאמות שיש לעשות בתוכנית קיימת, על מנת להפוך אותה לאידיאלית בעבור תלמיד או תלמידה ספציפיים.
התלמידים לומדים בבית הספר את תוכנית הלימודים הרגילה והרשמית של המדינה, אך קצב הלימוד וסגנון הלמידה משתנים בהתאם לצרכים של כל תלמיד. בנוסף, למרות שהתלמידים נבחנים ונמדדים כל הזמן, הם לא מרגישים בכך או נבהלים מהמבחנים – שמעוצבים כאתגרים ומשימות, משום שאלה לא נעשים על מנת לתת להם ציון, אלא כדי לתת פידבק ומידע למורה על מצב הלמידה.
התלמידים רואים בבחנים סוג של משחק שמציג להם את אופן ההתקדמות שלהם (בדומה להתקדמותם במשחק מחשב) בעוד המורים זוכים למידע עקבי וחיוני על הלמידה של התלמידים.
מייסד בית הספר – מקס ונטילה (צילום: Tom Hood בעבור npr)
ונטילה מצהיר שבניגוד לחברות סטארטאפ שלעיתים מחפשות אקזיט מהיר, AltSchool מכוון לטווח הרחוק: “אנחנו לא משלים את עצמנו וברור לנו שהמשימה מורכבת ודורשת זמן. אם ייקח לנו שני עשורים להוביל שינוי אמיתי במערכת החינוך ובאופן שבו בתי ספר ציבוריים עובדים, אז נעבוד קשה במשך שני עשורים וגם יותר. התהליך לא חייב להיות מהיר, אך הוא חייב להיות בקנה מידה גדול”.
עד היום, לפחות מבחינת מספרים, AltSchool מהווה הצלחה אדירה. מספר בתי הספר ברחבי ארה”ב אמור להכפיל את עצמו בכל שנה, ועד כה גייס המודל של בית הספר החדש השקעות בשווי של 133 מיליון דולר (!) מהשמות הגדולים ביותר בעמק הסיליקון כמו מארק צוקרברג (מנכ”ל פייסבוק), פיטר תיל (מייסד פייפל), פייר אומידיאר (מייסד איביי), לורן פאוול ג’ובס (אלמנתו של מייסד חברת אפל סטיב ג’ובס) ואחרים.
אז מתי נראה את רשת בתי הספר מתרחבת גם לישראל? לפחות כרגע התוכניות הן לבסס את AltSchool בארה”ב בלבד, אך ייתכן וכל מה שצריך כדי לשנות את התוכנית הוא יזם או יזמית ישראלי/ת (אולי מורה) שיעשו לפרויקט המרתק הזה עלייה.
פורסם במקור בקהילת “הגיע זמן חינוך“
