תיקון והבהרה: בכתבה זו נפלו אי דיוקים והיא לא עמדה בסטנדרט שהיינו רוצים לראות ב”חורים ברשת”. אנחנו מודים לד”ר נעם לויתן ואורן אוסטר ממדע גדול, בקטנה על התיקונים הבאים וניישם לקחים על מנת לא לפרסם מידע לא מהימן בעתיד. הנה עיקרי התיקונים שלהם עם התייחסות שלנו בהדגשה כשיש צורך:
1. בפטנט אין “חדש”, פטריות מסוג זה נמצאות בשימוש להדברת חרקים לפחות משנת ***1879*** [1], הן נמכרות באופן מסחרי [2] ומנסים לשפר אותן ולשכלל את השימוש בהן כל הזמן [3]. לשיטת הדברה זו יש מספר מגבלות. למשל, היא דורשת את התנאים הנכונים להתפתחות הפטריות הטפיליות – כגון לחות – ואת החרק הפגיע המתאים – הפטריות לרוב ספציפיות למין חרק או לקבוצה מצומצמת של חרקים. השימוש בפטרייה מצריך ריסוס נרחב ובמקרים רבים שימוש בחומרי ריסוס נוספים (לרוב סינתטיים) כדי למנוע מהחרקים להתנשל. התנשלות עלולה להסיר את הנבגים המרוססים מהחרקים עוד לפני שהם מספיקים לפעול.
החידוש הוא, כפי שניתן להבין מהפטנט, בטכניקה המאפשרת ליישם את שיטת ההדברה הזו בקנה מידה נרחב.
2. כפי שמתואר בפטנט של סטאמטס [4], הפטריות שנבחרו ושיטת ההדברה המוצעת יעילות רק נגד חרקים חברתיים מסוימים הנושאים את הפטרייה הטפילית לקן ומדביקים את החברים בו. היא מזיקה לדבורים (חרקים מועילים) ואולי לחלק ממיני הנמלים והטרמיטים, אך אינה מתאימה להדברת רובם המוחלט של החרקים המזיקים בחקלאות – עשים, חיפושיות, כנימות, זבובי פירות ועוד – שאינם חרקים חברתיים. כמו כן, בגלל טבען של פטריות מסוג זה, קשה מאוד להשתמש בהן בשטחים נרחבים ולכן שיטת ההדברה הזו לא תפעל בשטחים חקלאיים מסחריים גדולים (scalability).
3. בניגוד לנאמר בכותרת ובכתבה הפטנט לא משפיע בשום צורה על מונסנטו (שחלק משותפותיה מפתחות ומשווקות הדברה באמצעות פטריות) או על החברות הגדולות ממנה והקטנות ממנה. הרווח העיקרי של מונסנטו אינו מגיע ממכירת קוטלי חרקים. כמו כן הניסיון להפחיד מפני מונסנטו בכתבה הוא מגוחך. באמת?? מונסנטו ייצרה בעבר הרחוק DDT (קוטל חרקים שיוצר בארה”ב על ידי 15 חברות שונות, כולל מונסנטו, ושבזכותו הוכחדה מחלת המלריה באירופה ובצפון ארה”ב. ארגון הבריאות העולמי קורא לחזור להשתמש בו לשם כך [5][6]) ואת “אייג’נט אורנג'” (תערובת של קוטלי עשבים שיוצרה על ידי מונסנטו ועל ידי דאו כימיקלים ושימשה את צבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם). מאוד מפחיד – NOT. אם מישהו מפחד מכימיקלים שהיו בשימוש במלחמת וייטנאם כדאי שיתרחק מסולר, ממים וממכונות זמן.
החלק הזו הוא החלש ביותר בכל הביקורת של מדע גדול, בקטנה, הנכונה בעיקרה. ההיסטוריה של מונסנטו רלוונטית עבור הרקע, לא שזה בהכרח מפחיד מישהו מה עשתה החברה לפני כמה עשרות שנים. לגבי השפעת הפטנט על מונסנטו, כאן נכנסים ד”ר לויתן ואורן אוסטר לתחזיות של מודלים עסקיים, תחום שאין להם, כפי שנדמה לי, שום מושג בו. באשר לטענה כי הרווח העיקרי של מונסנטו אינו מגיע ממכירת קוטלי חרקים הרי שהיא נכונה, אם כי שליש מהכנסות החברה מתבסס על מכירת חומרי הדברה, בסך 16 מיליארד דולר! בקירוב. זה סכום נכבד דיו כדי שחברה תזהה איום פוטנציאל בהמצאה מסוימת. מעבר לכך, כאשר חברות חושבות על איומים עסקיים הן מביטות על האסטרטגיה העתידית שלהן. קרי, לאן הן רוצות להוביל את העסק ובעניין זה ד”ר לויתן ואוסטר אינם מומחים. קישור רלוונטי.
גם התלונה על כך שמונסנטו מעזה למכור קוטלי עשבים יחד עם צמחים שעמידים להם מגוחכת. חברות רבות מוכרות זרעים (כולל כאלו שאינם מהונדסים גנטית) שעמידים לחומרי הדברה ויחד איתם מוכרות את חומרי ההדברה: חפשו בגוגל את Clearfield של BASF. גם לאגדות האחרות על מונסנטו (ולמה נטפלים למונסנטו ולא לחברות הזרעים הגדולות יותר?) אין בסיס [7] (ראונדאפ לא הוכרז כמסרטן: http://on.fb.me/1PspwXI). נוסף לכך, מאחר ששיטת ההדברה באמצעות פטריות טפיליות לא יעילה בדרך כלל משפרים את הפטריות באמצעות הנדסה גנטית [8], תחום שמבינים בו במונסנטו, אירוני משהו…
מונסנטו מוכרת (לא מעזה למכור) קוטלי עשבים יחד עם צמחים שעמידים להם זו ציון עובדה רלוונטית לכתבה.
בכתבה מזכירים לרעה את הפטנטים של מונסנטו בזמן שהכתבה עוסקת בפטנט. מוזר שאנשים שכועסים כשחברות הזרעים מוציאות פטנטים דווקא שמחים על כך שיצא עוד פטנט חקלאי (שתוקפו יפוג ב-2020). לא ברור מהיכן ההתלהבות האנטי-ממסדית שבכתבה: לרשום פטנט זה בדיוק ההפך מלהיות רובין-הוד – יש אמנם חוקרים אידיאליסטים שמגלים תגלית ומפרסמים אותה לשימוש הכלל, בלי לרשום פטנט, אך סטאמטס רשם פטנטים ומגביל את השימוש בפיתוחיו.
פטנט בידיים של אחד עשוי להוביל את העולם למקום טוב יותר בעוד שבידיים של אחר ישום של פטנט יהיה רע.
הפטנט של סטאמטס לא ישנה “לחלוטין את הדרך בה בני אדם מגדלים יבולים”. פטנט לא מתאר בהכרח משהו שימושי שיעילותו מוכחת. למשל, בשנת 1916 יצא פטנט על קסדה שמורכב בה רובה, ואף אחד לא השתמש בזה מאז [9] ויש מספר פטנטים על מכונות תנועה מתמדת (פרפטום מובילה) המפירות את חוקי הפיזיקה.
הפטנט עשוי לשנות. עיתונות, טובה או רע, אינה נבואה, אך היא יכולה להצביע על אפשרות, בין אם תתממש או לא.
הכתבה מסתיימת בקריאה לקדם טכנולוגיות ידידותיות לסביבה ומזכירה את המזון האורגני, שרחוק מלהיות הפתרון הנדרש. מדובר בתקן מוזר שגורם להקטנת היבול בשדות ומחייב שימוש בחומרים “טבעיים” שחלקם מסוכנים ביותר בהשוואה למקביליהם הסינתטיים. הדבר שצריך לקדם הוא חקלאות בת קיימא שמצמצמת ככל האפשר את טביעת הרגל האקולוגית שלה. זה יתאפשר בזכות הטכנולוגיות שחברות חקלאיות רבות, כגון מונסנטו, יוצרות.
הערה מבורכת.
זו הפעם השנייה שגוף תקשורת מאלץ אותנו כביכול “להגן” על “מונסנטו”. אין לנו שום קשר כזה או אחר לחברה, ואנחנו נטו מציגים את התמונה המדעית. אנחנו מציינים זאת הואיל ואנחנו כבר מכירים את התגובות בסגנון של “ממומנים”/”אינטרסים חבויים”/”בכיס של מי אתם?”.
אנו מעריכים את הדעה המלומדת של מדע גדול, בקטנה, ולא מאמינים שהם בכיס של מונסנטו. הדיון עצמו חיובי ופידבקים כגון אלה רק עוזרים לנו להשתפר.
הכתבה המקורית:
בשנת 2006 הוענק פטנט לאדם בשם פול סטמטס. על אף שמדובר באחד המיקולוגים (מי שעוסק בחקר הפטריות) המובילים בעולם, הפטנט זכה לתשומת לב מועטה וחשיפה תקשורתית מזערית.
מדוע? אפשרות אחת, שאי אפשר לשלול אותה לחלוטין, על פי חלק ממביני העניין, היא כי הפטנט מתייחס לטכנולוגיה חדשנית יוצאת דופן המערערת על הסדר הקיים. בסדר הקיים הכוונה היא לתעשיית קוטלי המזיקים באמצעות כימיקלים.
סטמטס גילה שיטה בה ניתן להשתמש בטבע כדי למנוע מחרקים להרוס יבולים. השיטה הזו מתבססת על “מזיקים חכמים”, שמספקים פתרון בטוח וכמעט קבוע לבקרה על יותר מ-200,000 מינים של חרקים – כל זאת הודות לפטריות.
ראו גם: 20 דברים שחשוב לישראלים לדעת על מונסנטו
המיקולוג עשה זאת באמצעות שינוי גנטי שביצע בעצמו בפטריה אנטומופתוגנית (פטריה שהורגת חרקים) והפך אותה כך שלא תפיק נבגים אשר חרקים יודעים להימנע מהם. הפטריה הזו מושכת אליה חרקים ואוכלת אותם. לאחר מכן בוקעת מגופם פטריה חדשה אשר מפיצה נבגים שמאותתים לחרקים אחרים להתרחק מהאיזור.
בדרך זו, אין צורך להרוג את כל החרקים ולערער את שרשרת המזון בטבע אלא רק בודדים מכל מין על מנת שחבריהם “יראו וייראו”.
הפטנט עשוי לשנות לחלוטין את הדרך בה בני אדם מגדלים יבולים – אם רק יאפשרו לטכנולוגיה להגיע לחשיפה רחבה.
מונסנטו הינו תאגיד ענק בן למעלה ממאה שנים, שהחל את דרכו כיצרן כימיקלים. מוצריו הישנים כללו את הDDT ואת agent orange, רעל ששימש במלחמת ויאטנם. בעשורים האחרונים מונסנטו החלה להתעסק בחומרי הדברה, המפורסם שבהם נקרא ראונד-אפ (round-up).
כשטכנולוגית ההשבחה הגנטית הבשילה, מונסנטו הייתה בין הראשונות שאימצו אותה והחלו לפתח זרעים שעמידים בפני חומר ההדברה שברשותם (המכונים round-up ready). תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. כל המוצרים שלהם מוגנים בפטנטים, ולחברה יש סוללת עורכי דין שתובעת כל מי שעשוי לסכן את הפטנט, ותקציבי עתק לשלם לחברות לוביינג שיקדמו חקיקה שמשמרת את מעמדה המונופוליסטי.
ראו גם: האם ההסכם החדש של ממשלת ישראל עם מונסנטו רע לישראלים
חלק מהטענות נגד התאגיד עוסקות בזיהום סביבתי, שימוש בחומרי הדברה שככל הנראה מסרטנים, תשלום שוחד וריסוס לא מרוסן של חומרי הדברה על שדות חקלאיים ברחבי העולם אשר מומחים סבורים כי הם תרמו להמתה בקנה מידה ענק של דבורים. בעוד מספר גדל של מדינות החרימו את מונסנטו, מדינות אחרות, בהן ישראל, עדיין משתפות פעולה עם התאגיד.
מונסנטו מגלגלת 16 מיליארד דולרים בשנה (נכון ל-2014) ומצוידת בסוללת עורכי דין ולוביסטים שיכולים לעשות את כל מה שצריך כדי למנוע פגיעה במודל העסקי שלה. הדרך היחידה בה אפשר לקדם טכנולוגיות חלופיות וידידותיות לסביבה היא באמצעות חינוך, הסברה ושינוי מודעות למזון אורגני, ביו-דינמי ובר קיימא.
סטמטס רשם פטנטים נוספים בתחום.
