החברה נוטה לדכא אנשים מבולגנים ולקרוא אותם לסדר. עוד כשהיינו ילדים ואמא אמרה לנו לסדר את החדר אם אנחנו רוצים לצאת החוצה לשחק. וכך נוצרה המשוואה שסדר בחדר עושה סדר בראש ומי שמשאיר אחריו בלאגן הוא לא בסדר.
אנחנו חיים בעולם של תבניות בו הכל צריך להיות במקום, סדור ושיטתי. החברה חותרת לסדר בכל מובן של המילה.
אך מאחורי כל זה מסתתרת אשליה גדולה שסופה להתנפץ. סימטריה היא אסתטיקה של אדיוטים וסדר מנחם שוטים, הסחה רגעית מחיים שמלאים באי סדר וכאוס. כדאי לזכור כי במאמצים הפתטים שלנו להשליט סדר בעולם אנחנו גם יוצרים אי סדר.
“היקום עצמו מתוכנת נגד מאמצינו לטווח ארוך ליצור סדר מהכאוס של חיינו”, מסביר הפיזיקאי אדם פרנק, “זה מפני שהיקום אוהב כאוס”.
אפשר לראות זאת בעובדה הפשוטה שלא משנה עד כמה נשתדל שכל הדברים יהיו מסודרים יפה במקום, עם הזמן הסדר יתערער באופן טבעי והבלגן יאמר את המילה האחרונה.
ומה יקרה אם נאמר כן לבלאגן ונאמץ אל לבנו את הטבע הכאוטי של היקום?
אנשים מבולגנים סובלים מסטיגמה של יצורים אדישים ולא מאוזנים (אני מודה באשמה), אבל סתם משמיצים אותנו.
שולחן העבודה של אלברט איינשטיין. “אם שולחן מבולגן מעיד על מוח מבולגן, על מה מעיד שולחן נקי”, הוא תהה
אם גם אתם בלאגניסטים שסובלים מגלגולי עיניים ומבטים שיפוטיים, הנה שלושה דברים שתוכלו לומר לאלה שמדכאים את הרוח החופשית שלכם:
1. מה שמקובל חברתית פשוט לא מעניין
החברה גם חשבה בעבר שלעשן זה קול ויצורים נוצרים מבוץ. מי שאוהב להיות מסודר מוזמן להמשיך. עם זאת, אנשים צריכים גם ללמוד לאמץ את הכאוס משום ששום דבר לא נותר נקי ומסודר. כל הדברים בעולם חותרים לאי סדר במצב הטבעי שלהם. אנשים מבולגנים פשוט ראו את האור. הם מסרבים לחיות בעולם בו הכל מסודר בתבניות קבועות.
2. הבלאגן מעורר השראה
אתם יודעים כמה אנשים מפורסמים ומצליחים הם מבולגנים בחייהם? ג’יי קיי רולינג, אלברט איינשטיין, סטיב ג’ובס ומארק צוקרברג, אם למנות כמה מהם.
בלאגן אינו בהכרח העדר סדר אלא סדר מסוג אחר, מסבירים אריק אברהמסון ודייוויד ה. פרידמן בספרם A Perfect Mess: The Hidden Benefits of Disorder, “המשימות החשובות והדחופות נוטות להישאר בראש הערימה על שולחן מבולגן, בעוד הדברים שקל להתעלם מהם נוטים להיקבר בתחתית או מאחור, וזה הגיוני לגמרי”,
במקביל, מחקר שערכה קתלין ווס בבית הספר קרלסון לניהול באוניברסיטת מינסוטה גילה כי סביבת עבודה מבולגנת מעודדת קריאייטיביות. “סביבות מבולגנות נוטות לעודד שבירת מסגרות, מה שעשוי לעורר מחשבות רעננות”, היא אמרה, “סביבות מסודרות, בניגוד אליהן, מעודדות דפוסי חשיבה מקובעים ובטוחים”.
3. המבולגנים יודעים מה באמת חשוב בחיים
וגם רגישים כמובן. הם שוחים עם הזרם ולא נגדו. במקום לדאוג לפרטים שוליים, אנשים מבולגנים רואים את התמונה הגדולה. הם מעדיפים להקדיש את כל זמנם ותשומת לבם למשימות חשובות במקום לדאוג לאסתטיקה של החיים שלהם. עובדה זו מאפשרת להם להקדיש יותר זמן לחיי הרוח שלהם, למחשבות ולעצמם.
אין שום דבר רע בסדר, אך גם אין שום רע בבלאגן. יש אנשים שרואים שולחן מבולגן והוא גורם להם תחושות אשם. זה לא צריך להיות כך. אפשר גם לסבול שולחן מבולגן או בית חסר סדר מבלי להרגיש שהמצב הזה לא יכול להימשך אפילו עוד רגע אחד. אפשר למצוא את האיזון בין סדר לכאוס.
יש גם יופי וחוכמה בחיים מבולגנים, בייחוד כשאנשים כה חדשנים ומעוררי השראה חיו אותם.
שולחן העבודה של סטיב ג’ובס
דרך YourTango. תמונת שער: shutterstock
