הרשתות החברתיות, אלה שאיפשרו לניצולים של פיגועי הטרור האחרונים בפריז לבשר ליקיריהם שהם בסדר, שימשו בשנים האחרונים פלטפורמה נוחה להפצת המסרים של דאעש וקבוצות איסלאמיות קיצוניות נוספות.
בעקבות הפיגועים האחרונים עניין אותי לבדוק מה חלקן של הרשתות החברתיות, אם בכלל, בפיגועים האחרונים. האם בכלל נכון שהרשתות החברתיות, בבעלות חברות מערביות, יספקו במה לתכנים שמעודדים טרור נגד המערב? ואולי יש שיקולים אחרים, בהם מודיעינים, שדווקא הופכים את הפלטפורמות האלה למלכודת דבש לטרוריסטים? התשובות לשאלות האלה בכלל לא מובנות מאליהן.
על פי מחקר שפורסם במרץ, 2015, יש לפחות 46,000 חשבונות טוויטר מזוהים עם המדינה האיסלאמית. חשבונות אלה מפיצים תעמולה ומשתמשים במדיה החברתית כדי לגייס מאמינים ולתאם בין הפעילים.
בעוד האנשים שמובילים את הרשתות החברתיות משתמשים במילים יפות כמו “לחבר את העולם” (מארק צוקרברג) או מהללים את היתרונות של תקשורת חופשית (ג’ק דורסי, מנכ”ל טוויטר), לחברות האלה יש, לפחות על הנייר, מדיניות נגד שנאה בין גזעית וטרור. השנה כל הרשתות עשו מהלכים ברורים בנושא ועדכנו את המדיניות שלהן כדי לחדד את עמדתן ביחס לטרור.
“אין שום מקום לטרוריסטים בפייסבוק”, מסר דובר טוויטר לאחרונה, “אנחנו פועלים בנחישות כדי להבטיח שלא יהיה אצלנו טרוריסטים או קבוצות טרור. אנחנו מסירים כל תוכן שמעודד או תומך בטרור”.
בדף הסטנדרטים הקהילתיים של פייסבוק נכתב: אנו לא מרשים לארגונים המעורבים בפעילות הבאה לקיים נוכחות בפייסבוק” כאשר הכוונה היא לפעילות טרור ופשע מאורגן. “אנחנו גם מסירים תכנים המבטאים תמיכה בקבוצות אלה המעורבות במעשים אלימים, פליליים או מפיצי שנאה. תמיכה בארגונים אלה או במנהיגיהם או תמיכה בפעילויות האלימות שלהם אינה מותרת”, נכתב שם. התוספת המתייחסת לארגוני טרור נוספה במרץ.
ואמנם, ניכר שינוי במדיניות של פייסבוק, שאירחה בעבר דף (רשמי!) של ארגון הטרור הרצחני ג’בהת אל נוסרה והיום הדף הזה כבר לא נמצא ברשת החברתית. גם דפים שקראו לאינתיפאדה שלישית וכאלה שכותרתם היא “אני שונא את ישראל” כבר מזמן לא איתנו. חלקם נאלצו לשנות את שמם לשמות ידידותיים ואחרים סובלים מצניחה מסתורית בחשיפה.
שנאה כלפי קבוצה חברתית או גזע אסורה על פי חוק במדינות רבות. בצרפת, למשל, ומאז מתקפת הטרור על שארלי הבדו וסופרמרקט כשר בהן נרצחו 17 בני אדם הממשלה השיקה קמפיין נגד הפצת גזענות ושנאה ברשתות החברתיות. בחודש ספטמבר מנכ”ל פייסבוק, מארק צוקרברג, הבטיח לקאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי הרשת החברתית תעשה יותר כדי להיאבק בביטויי שנאה נגד מהגרים בגרמנית. למרות זאת, בחודש שעבר הודיעו תובעים בגרמניה על פתיחת חקירה בעקבות תלונה נגד בכירים בפייסבוק בחשד כי תרמו להפצת שנאה.
זה לא שהטרוריסטים שביצעו את הפיגועים זקוקים לפייסבוק. החשד הוא שאת הפיגועים האחרונים המחבלים תיאמו ביניהם באמצעות פלייסטיישן 4.
אך הרשתות החברתיות מספקות “מערך אוהד” לפשעי שנאה כאשר בפייסבוק עיקר הבעיה מתמקדת היום בפוסטים של גולשים ותגובות. הנה למשל בתגובות לתוכנית של ה-BBC על ילדי עזה בחודש יולי. ביטויים כמו “הטינופות הישראליות נענשו. צריך לירות בכל מי שתומך בהם” ועוד:
אלא שישראלים שמתלוננים על שנאה וגזענות צריכים לזכור שבעיניים של חברה גלובלית, מדיניות של אפס סובלנות לגזענות ולשנאה צריכה להיות מיושמת במידה שווה על כולם. דברי שטנה מתפרסמים גם בעברית. למשל, אלה התגובות שפורסמו בדף הפייסבוק של “הצל”בעקבות שיימינג שעשה יואב אליאסי לחייל לאחר התלונן על התעללות בפלסטיני:
ביטויים כאלה ממשיכים להתפרסם על אף שבישראל קיים מערך חוקים רחב נגד אפליה על רקע גזע, דת, אמונות פוליטיות, וכנגד גזענות והסתה, האכיפה בשלב זה לא אפקטיבית, בוודאי לא מצד גורמים אזרחים כמו פייסבוק.
טוויטר היא החוליה החלשה בכל הנוגע למלחמה בקידום טרור וגזענות או החוליה החזקה בהקשר של חופש ביטוי, על פי נקודת הראיה שלהם. תנאי השימוש בטוויטר כוללים סעיף האוסר על הפצת איומי אלימות או קריאות בעד טרור, כאשר החלק האחרון נוסף בחודש אפריל.
זה לא מפריע לדאעש להמשיך ליהנות מבסיס תומכים נלהב בשפה האנגלית בטוויטר אם כי כדאי לזכור שיש הבדל עצום בין הפצת סרטוני עריפת ראש או הטרלות של משרד החוץ האמריקני לבין הצטרפות פעילה לפיגועי טרור.
למשל, אחד התומכים הנלהבים בעד דאעש נחשף בדצמבר האחרון כמנהל בתאגיד בבנגלור, הודו. על פי הערכות, תומכי המדינה האיסלאמית מפיצים מדי יום יותר מ-90,000 ציוצים. גם אם כמות הטרוריסטים החדשים שתצמח כתוצאה מחשיפה להם תהיה מזערית יש בהם בפירוש כדי לעודד טרור.
תנאי השימוש ביוטיוב כוללים אף הם סעיף האוסר על הפצת “תכני שיטנה”. “זה לא בסדר לפרסם תכנים אלימים או מזעזעים”, נכתב שם. זה לא מה שמפריע להפצת סרטונים המהללים את פיגועי הדקירות ברחובות ישראל.
למרות המדיניות נגד הפצת שנאה, ברור לחלוטין שהרשתות החברתיות לא מנטרות ביעילות את התכנים האלימים. אם כי מדובר באתגר לא פשוט. כ-300 שעות של וידאו עולות ליוטיוב בכל דקה. בפייסבוק יש 1.55 מיליארד משתמשים פעילים ובטוויטר מתפרסמים מאות אלפי ציוצים בכל דקה.
טוויטר פועלת לחסום חשבונות בעקבות תלונות של המשתמשים שלה. ב-2 באפריל השעתה הרשת כ-10,000 חשבונות על “ציוצים אלימים” על פי דיווח ב”ניו יורק טיימס”. חשבונות רבים היו מזוהים עם דאעש. טוויטר גם משתפת פעולה עם בקשות ממשלתיות לקבלת מידע על משתמשים, שהיקפן גדל ב-52 אחוז במחצית הראשונה של 2015, כאשר עיקר הגידול נובע מהממשל האמריקני.
פייסבוק מתבססת על ארבעה צוותים שונים שבודקים דיווחים שהתקבלו מהמשתמשים שלה בנוגע לתכנים בעייתיים, עניין שמועד להטיות, גורם להסרת תכנים לגיטימים ומותיר תכנים בעייתיים. בכלל זה ניטור תכנים שמעודדים שנאה וטרור הם בעדיפות עליונה, על פי פייסבוק.
אך יש גם צד אחר למטבע שאסור להתעלם ממנו. בריאן ג’נקינס ממכון ראנד ציין במחקר שערך בשנת 2011 על גורמים קיצונים בארה”ב כי יש הבדל בין שיח מוקצן לגיוס פעילים לאלימות.
לדבריו, על אף שהרשת עשויה לשמש מקור של השראה לקיצונים, היא גם יכולה להיות תחליף לאלימות פיזית. במילים אחרות, היא מאפשרת למחבלי “צעצוע” להתלהם און ליין ולהמשיך בחיים הנוחים שלהם בלי להסתבך. החוקר ג’יי אם ברגר ציין במחקר נוסף כי כמות מזערית מפעילות השנאה און ליין זולגת למציאות הפיזית. הוא אף משער כי המדינה האיסלאמית משתמשת בטכניקות שונות, בהן ציוצים אוטומטים, כדי ליצור את הרושם שיש לה רשת תומכים גדולה יותר מבמציאות.
כמו שאמר “טוקו” ב”טוב, הרע והמכוער”, מי שרוצה לירות יורה, לא מדבר על זה.
פעילים במדיה חברתית, גם דמוקרטים מוצהרים, תומכים בזכותה של דמוקרטיה מתגוננת להשתיק כל ביטויי תמיכה בטרור. המחשבה היא שאם “נייבש” את חופש הביטוי של הטרוריסטים הם יאבדו את בסיס התמיכה. אולם, רוב המומחים מסכימים כי גם אם המדינה האיסלאמית תעלם לחלוטין מהתקשורת והרשתות החברתיות מהיום והלאה, היא לא תעלם מהמציאות. החוקר מקס אברהמס בכלל סבור, בניגוד לסברה המקובלת, כי פעילות דאעש במדיה החברתית בכלל מזיקה לארגון והיום קצב הנטישה ממנו גובר על קצב המגויסים.
ויש מי שחושב שלא ניסיונות השתקה יועילו אלא הפגנת כח נגדית. יוזמות כמו הצבת דגל פריז ברקע תמונת הפרופיל לאות סולידריות עם צרפת והעובדה היא כי מתגבש כח דמוקרטי גלובלי שחוצה גבולות ותומכיו רבים יותר פי מאות מונים מכל תומכי הטרור גם יחד.
בחודש יוני דיוויד דרמונד, סגן נשיא בגוגל,
למשווקים ולקהילת יוטיוב לשתף סרטוני הסברה נגד דאעש. יכול להיות שהוא עלה על משהו. ממים וסרטונים לא יכולים לעצור פיגועים אך הם בהחלט יכולים לגבור בקולם על כל דברי השנאה והגזענות.
ראו גם: סטודנטים צרפתים מוסלמים הפיצו את הסרטון הזה בתגובה על הפיגועים בפריז
