אחד הדיונים הסוערים בעקבות פיגועי פריז נגע בשאלה של יחסיות תרבותית: למה אנחנו מתרגשים הרבה יותר מפיגועים במערב מאשר באפריקה או במזרח התיכון. ספציפית, השאלה נגעה גם בכלי Safety Check שפייסבוק הפעילה בעקבות הפיגועים בשישי, כדי לאפשר למשתמשי פייסבוק לדווח בקלות לחברים ולמשפחה שהכל בסדר איתם. יותר מ-4.1 מיליון בני אדם השתמשו בכלי.
בעוד רבים שיבחו את פייסבוק על ישום התקשורת שעזר להרגיע משפחות רבות וחברים, מבקרים שמו לב שהחברה לא הפעילה את הכלי בעקבות מתקפה טרגית אחרת, סדרת הפיצוצים בביירות, לבנון, שקרו רק יום אחד לפני כן וגם שם דעאש לקחה אחריות על הפיגוע. הכלי הזה גם לא הופעל בעקבות הפיגוע באוניברסיטה בקניה בחודש אפריל, שקטל 147 בני אדם.
ראו גם: סטודנטים מוסלמים הפיצו את הסרטון הזה בתגובה על פיגועי פריז
היחס של איפה ואיפה מצביע לכאורה על הטיה לטובת נפכעי טרור באירופה לעומת המזרח התיכון.
רופא לבנוני בשם אלי פארס כתב פוסט בו הצביע על מה שכואב לו:
“כאשר האנשים שלי מתו אף מדינה לא טרחה להאיר את האתרים הממלכתיים שלה בצבעי הדגל שלהם. אפילו פייסבוק לא טרחה לוודא שהאנשים שלי יוכלו לדווח שהם בסדר, טריוויאלי ככל שזה נשמע. אז הנה כלי הבטיחות של פייסבוק: כולנו שרדנו את מתקפות הטרור על ביירות”.
מנכ”ל פייסבוק, מארק צוקרברג, התייחס לנושא בתגובה לפוסט שלו בפייסבוק בעניין הפיגועים:
“אנשים רבים שאלו בצדק למה הפעלנו את Safety Check עבור פריז אבל לא בעקבות הפיגועים בביירות ובמקומות אחרים. עד אתמול, המדיניות שלנו הייתה להפעיל את Safety Check עבור אסונות טבע. שינינו את המדיניות ומעתה אנחנו מתכוונים להפעיל את Safety Check גם עבור אסונות שנגרמים בידי אדם”.
פייסבוק הפעילה את הכלי הזה חמש פעמים מאז השיקה אותו באוקטובר, 2014. כל הפעמים הקודמים בהן יושם הכלי היו בעת אסונות טבע כמו רעידת אדמה וצונאמי.
Posted by Mark Zuckerberg on Saturday, November 14, 2015
“תודה לכל מי שפנה בשאלות והביע עניין בנושא”, הוסיף צוקרברג, “אתם צודקים בכך שיש הרבה סכסוכים חשובים ברחבי העולם. אנחנו דואגים לכל בני האדם במידה שווה ופועלים נמרצות כדי לעזור לאנשים שסובלים במצבים רבים ככל שניתן”.
בכיר נוסף בפייסבוק, סגן נשיא לשימור משתמשים והשגתם, אלכס שולץ, התייחס אף הוא לנושא ואמר כי הכוונה היא לשפר את הכלי. “Safety Check במתכונתו הנוכחית לא יעיל במיוחד”, הוא כתב, “בזמן משבר נמשך כמו מלחמה או מגיפה, לא ברור מתי האסון מתחיל ומסתיים ובלתי אפשרי לדעת אם מישהו באמת ‘בטוח'”.
