החיים בכבישים תלויים לעתים על חוט השערה. במציאות שדוהרת ב-120 קמ”ש ויותר, בכל רגע נתון מכונית אחרת עלולה להתנגש בכם במלוא העוצמה ולסיים את חייכם בחטף. זה יקרה בלי שתספיקו לחשוב על כך לעומק או להיפרד. למרות האפשרות הזו, אנשים ממשיכים לצאת לכבישים מדי יום עם תחושה של שליטה. אשליה, ליתר דיוק, אך כזו שאפשר להסביר: נהג סבור שתמיד הוא יעשה הכל כדי לשמור על חייו על הכביש.
במקרים רבים ההנחה הזו מתבררת כנכונה, אך במחיר של הפיכה למכונת הרג עבור הסובבים. כאשר משלבים טכנולוגיה בתמונה המציאות הופכת הרבה פחות כאוטית והרבה יותר קרה ומחושבת. “זה בלתי אפשרי שאנשים ימשיכו להסיע מפלצת מוות במשקל שני טון”, אמר בחודש מרץ אלון מאסק, אחד החלוצים של המכונית ללא נהג.
בנקודה כלשהי בעתיד הטכנולוגיה של המכוניות האוטונומיות תתקדם כל כך, עד כי חלק מהמומחים צופים שחברות הביטוח יפסיקו להתיר ביטוח למכוניות עם נהגים אנושיים.
בעוד הטכנולוגיה של המכוניות ללא נהג צפויה להמשיך להשתכלל בשנים הקרובות, המומחים מתחבטים בשאלה מוסרית שאין לה פתרון פשוט: בני אדם עשויים לתכנת רובוטים שיהרגו אותם על הכביש במקרה של תאונה בלתי נמענת.
תרחיש אופייני
קרון רכבת טס על הפסים כאשר לפני במרחק לא רב קשורים חמישה אנשים על הפסים ללא כל יכולת לזוז. במרחק אדם אחר עומד ליד כפתור. בלחיצה עליו הוא יכול להסיט את הקרון לנתיב אחר, עליו עומד אדם אחד ללא יכולת לזוז. מה הוא יעשה? 1. שום דבר והקרון יהרוג חמישה בני אדם על הפסים המרכזיים. 2. לוחץ על הכפתור וגורם לקרון להרוג אדם אחד. מה התושבה הנכונה?
דמיינו עתיד בו אתם נוהגים במכוניות לללא נהג שמתוכנתת להקריב את חייכם אם המשמעות היא שבכך היא תציל חיים של 10 אנשים אחרים. החלטה זו, שבוחרת בדרך הפחות גרועה עבור החברה כמכלול, מבטאת את הגישה התועלתנית. מנגד, הגישה הדאונטולוגית גורסת כי על למכונית להרוג את הנהג בהחלטה מודעת ובמקום זאת לאפשר לה לפלס את דרכה על עבר הקבוצה הגדולה יותר “כפי שהטבע רצה”.
עם זאת, מכוניות ידניות כפי שהן קיימות היום, או מכוניות ללא נהג שלא מתוכנתות להימנע ככל שניתן מפגיעות בנפש, גורמות להרבה יותר תאונות דרכים.
כפי שמציינים ב-Technology Review, מדובר בהחלטה שהיא מילכוד 22 קלאסי: הטכנולוגיה יכולה לצמצם משמעותית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים אך בכך היא גם הופכת לתליינית של נהגים מסוימים. אם רוצים להימנע מגזר דין שכזה, מספר ההרוגים יזנק לאותה רמה שהייתה לפני תקופת המכוניות ללא נהג.
ז’אן פרנסואה בונפון וצוות חוקרים באוניברסיטת קורנל בודקים את התרחישים השונים עם הציבור. הם מניחים כי הציבור יטה לקבל תרחיש שעומד בקנה אחד עם ההשקפה שלו. על פי התשובות עד כה נראה כי אנשים מעדיפים את הגישה התועלתנית – זו שתעדיף את הרג הנהג אם בכך יינצלו חיים של חמישה בני אדם. עם זאת, הם מעדיפים את הגישה הזו אם מישהו אחר הוא הנהג ולא הם עצמם.