חברה קטנה מסיאטל בשם Gravity Payments עשתה הרבה באזז השנה לאחר שמנכ”ל החברה, דן פרייס בן ה-31, הכריז על מתן משכורת מינימום של 70,000 דולר בשנה לכל עובדיו. הוא מספר כי החליט על המהלך בעקבות עימות בינו לבין עובד ב-2012. העובד הטיח בו: “אתה גוזל ממני”. “למה?”, תהה פרייס, “אני משלם לך את מה שמקובל בשוק”. “זה לא משנה”, פסק העובד, “בשורה התחתונה אתה מנסה לחסוך עלי וזה מונע ממני להתפרנס מספיק כדי לחיות חיים סבירים”.
פרייס הפגוע חשב במשך כמה ימים והגיע למסקנה שהעובד צודק. הוא כל כך חשש ממיתון שיפגע בחברה עד שהעדיף לשלם לעובדיו את המינימום שרק יכולה היה תוך פגיעה בהם. מכאן והלאה הוא עשה את המהפך החשיבתי מעמדה של מעסיק קלאסי לנושא הדגל בעד שיוויון בעבודה.
בשלוש השנים הבאות הוא העניק העלאות שכר בשיעור 20% בכל שנה והבחין שהגידול ברווחים ממשיך לצמוח מהר יותר מהגידול בשכר. בחודש אפריל, 2015, הוא כינס את 120 עובדיו והכריז דרמטית: בשלוש השנים הבאות אנהיג שכר מינימום של 70,000 דולר בחברה. הוא גם התחייב לקצץ מיידית את שכרו מ-1.1 מיליון דולר ל-70,000 כדי לממן את זה.
בעקבות המהלך “גרביטי” הוצפה בקורות חיים של אלפי עובדים, כולל מנהלת ב”יאהו” בשם תמי קרול, שעזבה את עבודתה ועברה לעבוד בחברה תוך מוכנות לוותר על השכר שהרוויחה עבור “משהו כיפי ומשמעותי” לדבריה.
התקשורת סערה. איך יכול להיות, שאלו עיתונאים, שמנהל נוקט בצעד כזה. רוב האמריקנים לא נהנו מתוספת שכר ריאלית מאז שנת 2000. בעקבות המיתון, יזמים ובוסים הידקו מאוד את ההוצאות. כתוצאה מכך, עובדים לא הרשו לעצמם להוציא יותר מדי, מה שמסביר את הצמיחה האיטית. התמיכה ברעיון הייתה המונית וליווה אותה האשטאג: imwithdan#.
ואז הגיעה מתקפת הנגד. המולטי מיליונר ראש לימבו אמר: “אני מקווה שהחברה הזו היא מקרה מבחן בסוציאליזם כי היא עומדת להיכשל”. פרסומים אחרים בתקשורת הניאו ליברלית ששו להצביע על סימנים ראשונים של כישלון והאשימו את פרייס בתכסיס יחצ”ני. אחיו לוקאס תבע אותו, בטענה כי דן לקח לעצמו בונוס משמעותי לפני כן וביקש מבית המשפט להורות לדן לרכוש 30% מחלקו בחברה בסכום סביר או לפרק אותה. לוקאס סרב להגיב ואילו דן מכחיש את טענות אחיו.
פרייס אכן אמר בראיון ל”ניו יורק טיימס” כי הוא נאלץ לעבוד קשה כדי לממש את התוכנית שלו, ובין השאר נאלץ להשכיר את ביתו כדי להתפרנס. חלק מהעובדים בעלי השכר הגבוה התפטרו במחאה על כך שעובדים זוטרים מקבלים שכר זהה להם.
למרות זאת, פרייס לא נסוג. בראיון ל-INC הוא מספר כי מכר את כל המניות שלו, רוקן את החסכונות שלו ומישכן שני נכסים שברשותו, ושפך שלושה מיליון דולר בחברה. כבעל עסק, אין צורך לרחם עליו כמובן. הוא לא נשאר בלי גרוש אבל הוא קשר את גורלו בחברה.
“רוב האנשים חיים ממשכורת למשכורת”, הוא הסביר, “אז למה אני זקוק לעשר שנים של חסכונות ואתם לא? זה לא נשמע לי הגיוני ויעזור לי להישאר ממוקד”. עדיין לא ברור אם בסופו של דבר יוכתר הניסוי כהצלחה או שיתברר כי אין שום השפעה לתשלום הוגן על הצלחה של חברה ופרייס ייחשב ל”בוס פראייר”. הוא די בטוח שהגישה שלו נכונה. בפעם הקודמת ששילם בונוסים לעובדים, בסך 20% ב-2012, הבחין פרייס בתופעה מעניינת – גידול של כ-30-40% בפרודוקטיביות של העובדים. ואז הוא ניסה את התרגיל בשנה לאחר מכן ושוב הרווחים גדלו בהתאם.
החברה הייתה יכולה להרשות לעצמה להמשיך לשלם שכר נמוך לעובדים ההכנסות הגיעו ל-150$ מיליון דולר ב-2014 אך הרווחים היו 2.2 מיליון דולר – שולי רווח נמוכים יחסית לענף בסך 1.46 אחוז. כ-40% מהרווחים הלכו לאחים היזמים כדיווידנדים והשאר הלך לעסק. אך פרייס האמין כי שכר התחלתי נמוך הוא רעיון רע, אנטי מוטיבציוני ומנוגד לכל מה שהאמין בו. התוכנית שהכפילה את שכרם של 30 עובדים והעניקה העלאות שכר ל-40 נוספים הייתה בעלות 1.8 מיליון דולר לשלוש שנים. פרייס נשבע לא לפטר עובדים ולא להעלות מחירים או לקצץ בשכר מנהלים. יותר משני שלישים מהמהלך מומנו באמצעות הקיצוץ בשכרו של פרייס. השאר יכוסו מהרווח בסך 2.2 מיליון דולר.
פרייס מספר בראיון כי אינו מתחרט, במיוחד לאחר שלמד כיצד עובדיו נאבקו בקשיי המחיה. אחד מהם, גארט נלסון, סיפר איך תוספת של 5,000 דולר לשכרו השנתי ל-55,000$ אפשרה לו לרכוש ציוד לימוד ומוזיקה לילדיו הלומדים בבית. “גרביטי” נהנתה מזינוק בפניות של לקוחות חדשים מ-30 בחודש ל-2,000 תוך שבועיים. שישה חודשים לאחר המהלך, החברה איבדה כמה לקוחות, חלק מהם בשל התנגדות מוצהרת למהלך שנראה להם כאילו בא על חשבונן. אך במקביל שיעור שימור הלקוחות של “גרביטי” זינק מ-91% ל-95% ברבעון השני.
רק שני עובדים עזבו. לדברי פרייס, שכר מינימום של 70,000 דולר אינו אסטרטגיה עסקית אלא ציווי מוסרי והתובנה העסקית שעומדת מאחוריו עוד דורשת הוכחה. “אני חושב שהנהגה עסקית אינה קשורה רק בכסף אלא גם בייעוד, השפעה ושירות”, הוא אמר, “אלה המדדים שאני מעוניין לשפוט את עצמנו ביחס אליהם”. לכתבה המלאה.
