אם יוצא לכם להשאיר כוס מים ליד המיטה בלילה ודאי שמתם לב לתופעה מעצבנת במיוחד – בבוקר, למים האלה יש טעם מוזר ואפילו די דוחה.
זה לא רק נדמה לכם. מדובר בתופעה אמיתית לחלוטין. כאשר מים חשופים לאוויר במשך זמן ממושך נוצרים בהם שינויים כימיים, שמשנים מעט את ההרכב שלהם והופכים אותם לחומציים מהרגיל. אבל אל דאגה! לא מדובר בתופעה מסוכנת, ומעבר לטעם ממש מגעיל לא יקרה לכם כלום.
למרות הטעם הרע, זה לא קורה בגלל שהמים מתקלקלים – במים אין חלבון או סוכר שחיידקים יכולים לפרק כמו שקורה עם משקאות אחרים או עם אוכל. יחד עם זאת, ההרכב הכימי שלהם עובר שינוי קל. בגלל שהמים נשארים חשופים ובאים במגע עם האוויר במשך הלילה הם סופגים פחמן דו חמצני. המפגש הזה גורם להיווצרות של כמות קטנה של חומצה פחמתית.
בשלב הזה, החומצה הפחמתית מאבדת מספר חלבונים, ונוצרים במים מלחי קרבונט: אניון רב אטומי יון קרבונט או בי קרבונט. התהליך הזה גורם לרמת ה-ph במים לרדת, והופך אותם למעט חומציים מהרגיל. למרות השינוי העדין, זה גורם לשינוי אדיר בטעם.
אמנם אין שום סכנה במים שנשארו על השידה בלילה, מים ששהו ונחשפו לאוויר הפתוח למשך זמן ממושך מידי כן יכולים להוות בעיה בגלל שהם יהיו חשופים לחיידקים. ואם מדובר בזמן ממש ממושך, זה עלול לגרום להיווצרות אוכלוסיית יתושים במים, שזה די דוחה.
בגלל הסיבות האלו, לפני מאות שנים, בזמנים בהם לא היו מים מינרלים או פילטרים, אנשים מצאו שיטות הזויות במיוחד להתגבר על הבעיה. מלחים למשל ופיראטים התגברו על הבעיה זאת על ידי שתיית מים, בירה ורום (ובעצם, רוב האנשים אותה עת!).
הם היו לוקחים איתם למסעותיהם חביות של מים ואלכוהול, וכשהמים היו “מתקלקלים”, מה שקה די מהר הם עברו לשתות את המשקאות האחרים. האלכוהול מנע מכך שיתפתחו מיקרו-אורגניזמים בתוך הנוזל ולכן היה פתרון מושלם. טוב, למעט תופעת לוואי אחת “קטנה” – שיכרות. בשלב כלשהו בהיסטוריה, הרבה אנשים הסתובבו שיכורים וזה היה די נורמטיבי!
