אין דבר כואב בעולם מאב שנאלץ לקבור את בנו. הטבע מכוון שזה יהיה הפוך אבל לפעמים החיים אינם תוכנית כבקשתך. הורה שאיבד ילד לעולם לא באמת מתגבר על האובדן ולפעמים כל מה שצריך כדי לחיות את הכאב מחדש הוא לקבל מכתב מהמת עצמו.
דואן שרוק ג’וניור שלח לאביו מכתב לפני 26 שנה, ב-1989, לכבוד “יום האב” אבל המכתב לא הגיע אליו. עד עכשיו.
בימים אלה אמריקה מזילה דמעה לנוכח הסיפור המרגש הזה, בו הבן של אב מוירג’יניה קם לתחיה במובן המילולי של המילה. דואן שרוק האב ובנו ניהלו יחסים מנוכרים, מאחר והאב לא ממש קיבל את אורח חייו של בנו ההומוסקסואל. הקשר התפוגג ולכן למכתב משמעות אפילו רבה יותר מאחר והוא היה ניסיון פיוס והתקרבות. אבל הם לא הצליחו להתפייס בגלל טעות תקלה בשירות הדואר. אחר כך היה מאוחר מדי כי הבן מת בשנת 1995 מאיידס. “אני עדיין דומע כשאני נזכר בזה”, אמר האב בתקשורת.
המכתב היה קצר וקולע:
“אבא היקר, לא היינו בקשר זמן מה, אני בסדר ואני מאושר בריצ’מונד. הייתי רוצה לשמוע ממך. שיהיה לך ‘יום האב’ שמח. באהבה, דואן”.
האב, היום בן 87, התרגש עד דמעות מהאוצר האבוד. מבחינתו זה מדהים איך המכתב נשמר והתגלגל אליו. אמנם באיחור רב אבל הוא רואה בכך “אות מלמעלה” והוא מקווה לראות את בנו יום אחד בגן עדן. “זה מחזיר את האמון בשירות הדואר”, אמר.
זה פשוט קורע לב לראות את האב מחזיק במכתב, כל מה שנשאר כעת, מבנו. עוד סיבה טובה למה הורים וילדים באמת צריכים לשמור על קשר או לפחות לנסות להגיע לשלום בית. כדי להימנע מחרטות מיותרות. אז אם רבתם עם ההורים או רבתם עם ילדיכם, זה הזמן להיות גדולים ולעשות את הצעד הראשון. כי מי יודע, אולי לא תזכו לתקשר בעתיד.
