זה אברהם תפילינסקי, רב חרדי, דוס הארד קור” בעברו. תוכל לראות אותו כאן בסרטוני יוטיוב שצולמו כאשר היה חרדי.
תפילנסקי אינו עוד חרדי פשוט “שהתפקר” אלא רב אהוב ודמות מוכרת בחברה החרדית. הוא יצא בשאלה לפני שנתיים, תופעה שהחלה ממש בשנים האחרונות של חרדים שבאמצע החיים מחליטים לעזוב את החברה החרדית עם המשפחות שלהם או בלעדיהן.
הסרטון הבא עלה לפורום .”בחדרי חרדים” לפני שבוע, בו נראה תפילנסקי יחד עם יוצאים בשאלה צעירים לידו, שרים שירי קודש ביום שישי בשוק. הם שרים את השרים שגדלו עליהם תוך שהם בעצמם כבר לא מקיימים שום אורח חיים דתי שכזה. מישהו העלה את הסרטון בפורום ההוא תחת הכותרת ״יוצאים בשאלה כשהן יורדין… זהירות נשים״.
הדיון רשם קרוב ל-60,000 צפיות ופתח דיון חסר תקדים בחברה החרדית בנושא של יציאה בשאלה. בהמשך לדיון תפילנסקי פירסם מכתב פומבי באמצעות הפורום המיועד לפותח האשכול, לאביו ואחרים. המכתב מציף את הקרע בין משפחות בחברה החרדית בעקבות יציאה בשאלה וכן פתח דיון מרתק בשאלת החרמות והנידוי שמוטלים על מי שיוצא בשאלה וכן המידה השווה באורח החיים החרדי שנכפה על כל חברי הקהילה ללא שום התייחסות באינדיבידואלים. בעקבות המכתב נרשמו תגובות קשות של עסקנים מהציבור החרדי שהוכיחו את תפילנסקי על “דרכו הרעה”. הנה קטעים נבחרים:
“מרגש אותי באמת לגלות בכל שלל התגובות, שישנם סופסופ אנשים שליבם ער למצוקה הגדולה של היוצאים בשאלה. ומנסים להבין, למה נפלטו, איך זה קרה, במה הם מאמינים, ומה הבעיות בסגנון האמונה וכו’ וכו’..
אני מקווה שאתה באמת חרדי כנה ואמיתי, ששלם עם הדרך החרדית, אבל בטח תבין שישנם אנשים רבים שנאנקים תחת עול הכיבוש של העסקנים הקיצונים שהשתלטו על כל החברה החרדית כולה.
בטח תבין שישנם אנשים שלא מצליחים להמשיך לחיות בחברה שמחתנים בה צעירים ללא שום הכשרה מקצועית ומנטלית כיצד הם אמורים לכלכל את ביתם, ילדיהם, מערכת זוגית, ועוד ועוד.
אתה בטח מבין שבנות רבות מוצאות את עצמם לאחר לימודי הסמינר חכמות ונבונות בעלי ידע עצום בכל הנוגע לתפישה מחוברת יותר אל המציאות, עשרות מונים יותר מאשר בעליהן, ולפתע קולטים את החינוך הקלוקל שהעניקו להם בסמינר, שדבר השם הוא לקיים את רצון הבעל, למרות שהוא בָּק גמור בכל התפישה של השני, הזולת, צורת חשיבתו, אופן החויה של תחושותיו של האחר, ועוד ועוד.
פשוט לך שכל אברך נרעד מהמחשבה איך יחתן את הילדים האהובים שלו בלי לתת להם תחושת שוני, ללא שהכינו אותו לפחות בקורס איך לגלגל גמחי”ם, ערבים, להצליח להחזיר בזמן, איך ללקק לעשירים…
אני יכול עוד להאריך בעשרות דוגמאות, אבל אין צורך להאריך. הרעיון הכללי, שבגלל המון המון הרגלי חיים שנקבעו והושרשו והוכללו יחד עם התפילין וקריאת שמע וי”ג עיקרים, זו הסיבה לנשירה הגדולה של ימינו. הלא אחד שאין לו שום בעיה לחיות עם השולחן ערוך על כל סעיפיו, אבל יש לו קושי בהנהגה החרדית, ששוללת לגמרי מתן ביטוי לכל אחד כפי נפשו, האם יש לו דרך לחיות בתוך החברה בלי להיות המוזר של בית הכנסת, או לחילופין לשכנע את חבריו בקהילה שהוא עושה קידוש השם, וכדומה.
מה למשל עונים בישיבות לנפש של ילד אומן, נפשו כמהה לצייר לפסל לצלם להסריט, מה המשגיח ידריך אותו? עוד חיבור על שב שמעתתא??? אני חושב שכולנו מסכימים ואין על זה שום וויכוח שישנם אנשים מסויימים שהדרך החרדית אינה מתאימה להם. וכשאלו האנשים קולטים את זה, שהם לא מתאימים להשתייך לציבור זה, הם חייבים למצוא בעצמם את הדרך, וכשהם צריכים לחפש לבד את הדרך, הרבה פעמים הם חייבים להתנטרל מהכל על מנת לבחון מסלול מחדש, (אני חושב שגם על זה הרבה יסכימו איתי)”.
בהמשך מתייחס תפילנסקי למחיר האישי הכבד שהוא שילם בעקבות היציאה בשאלה:
“אתן לך דוגמא מהחיים הפרטיים שלי כעת. אני לא רואה את הילדים שלי כבר שנתיים וחצי. מה האבסורד בסיפור הזה, אני יודע שהילדים משתוקקים כבר סוף סוף לראות את אביהם שנעלם להם בסערה השמיימה. אני יודע שגרושתי שתחי’ (אשה מדהימה שאני מעריץ ואוהב אותה בכל ליבי) שבורה מזה שלא מאפשרים לה להכיר לילדים שלה את אבא היקר שלהם. אני יודע גם שגדולי ישראל שנשאלו בפרשיה נוראית זו, התבטאו בלשונות חריפים מאד, ביניהם האדמו”ר מאמשינוב שאני מקורב אליו מאד גם כיום…אני יודע שכל העסקנים העוסקים בטרגדיה נוראה זו שפקדה אותי ואת משפחתי היקרה, כולם סבורים שחובה לאפשר לילדים לראות ולפגוש את אבא שלהם…אולי על ידי תגובתי זו, יתעוררו אנשים ששמע ההתנהלות האכזרית יגיע לאוזניהם, אולי יצליחו לנסות לשכנע את אאמו”ר הגאון המקובל שליט”א שהאלוקים אינו זה שהוא מאמין בו, אלא האלוקים שאליו אנו מתחננים להתנהגות של חסד ורחמים, ולא כזה אלוקים שדורש התנהגות אכזרית נוראית זו”.
