נראה שזה רשמי. גוגל עומדת לפספס בגדול עם יוטיוב. ב-Fortune התפרסמה כתבה מרתקת על ההשקעה העצומה של פייסבוק בתחום הווידאו. על פי הדיווח של ארין גריפית, “בחודש אפריל פייסבוק רשמה ארבעה מיליארד צפיות ביום והשוותה עם ההערכות האחרונות של שיעור הצפיות ביוטיוב בן העשור.
והנה עוד הערכות מעניינות מהכתבה:
- הנתון של ארבעה מיליארד צפיות בפייסבוק הוא גידול של פי ארבעה ביחס לאשתקד.
- הווידאו הוא חלק מהותי במודל העסקי של פייסבוק. פייסבוק הפכה שם נרדף למובייל, אמרה קרוליין אוורסון, בכירה בחטיבת הפרסום של פייסבוק, “אני חושבת שהחזית הבאה תהיה הווידאו במובייל”.
- אנשים התרגלו לשתף סרטונים מאתרים אחרים בפייסבוק. עם זאת, בחודש פברואר 70% מהסרטונים שפורסמו בפייסבוק הוטענו ישירות לרשת החבתרית.
- הסרטונים רושמים תוצאות לפאבלישרים. באזפיד, למשל, נהנה מ-500 מיליון צפיות בפייסבוק בחודש אפריל.
- על פי קומפלקס מדיה, מספר הפעמים בהם משתמשים מסיימים לצפות סרטונים בפייסבוק עומד על 78%, כאשר מדובר בסרטונים בני שתי דקות עד 10 דקות.
- פייסבוק עשתה שינוי באלגוריתם של הניוזפיד שמפלה לטובה וידאו. על פי בדיקה, אם יש לכם דף פייסבוק עם מיליון עוקבים, פרסומי תמונות יגיעו ל-14% מהעוקבים שלכם, סטטוסים טקסטואליים יגיעו ל-4% בלבד אך סרטונים ייחשפו ל-35% מעוקבים.
- ואיך עלו מספר הצפיות בשיעור כה חד? לא במקרה, משום שפייסבוק יישמה תכונה של ניגון אוטומטי לסרטונים, שמתחילים לפעול כאשר המשתמש גולל את הניוזפיד, אך אמנם בלי קול.
- פייסבוק מאוהבת בתכונת הניגון האוטומטי בניוזפיד ומאמינה שמצאה דרך לא פולשנית לכפות על המשתמשים לצרוך וידאו.
אמנם, בעיני לפחות נכון לבחון את היתרון של פייסבוק לאורך זמן ואסור לזלזל בכוחה של מפלצת אינטרנט כמו גוגל. אבל אם בוחנים לעומק את שני המתחרים הגדולים האלה, מגלים כי יוטיוב סובלת מנחיתות. הדרך המועדפת של אנשים רבים לגלות סרטוני יוטיוב היא באמצעות אתרים אחרים, בעיקר רשתות חברתיות. האמבד, היכולת הבסיסית של סרטון יוטיוב להיות מוטמע באתרים אחרים הוא יתרון וגם חסרון עבור גוגל. מצד אחד, בזכות האמבד יוטיוב התפשטה והפכה להיות ענקית וידאו און ליין. מנגד, היא לא התבססה כרשת חברתית של סרטונים והותירה בכך חלל אליו השתחלה פייסבוק די בקלות. אילו הייתה גוגל פלוס בגודל של פייסבוק היא הייתה יכולה למלא עבור גוגל את הפונקציה הזו, אך היא רחוקה מעמדה זו.
ההבדל המשמעותי בין שני האתרים הוא האופן בו אנחנו צורכים סרטונים בהם. ביוטיוב, כמו בגוגל, עלינו לחפש לרוב את הסרטון המבוקש בעוד בפייסבוק הסרטונים פשוט צצים להם בניוזפיד ונגלים בפנינו. הכח של הגילוי שוב גובר על הכח של החיפוש. במילים אחרות, לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו מחפשים ואז צץ הניוזפיד ומספק לנו תוכן לסיפוק השעמון. שעמום זה עניין מרכזי, על פי יזם ההון סיכון בנג’מין לינג, שעבד בגוגל, יוטיוב ופייסבוק. “אנשים צופים בסרטונים כאשר הם משועממים”, הוא אמר, “פייסבוק מראה לאנשים תכנים שהם לא ידעו שהם רוצים לראות. קרוב למיליארד אנשים מתחברים לאתר מדי יום והקהל פשוט נמצא שם”. פייסבוק הופך בהדרגה לאתר יעד לכל דבר ווידאו הוא בהחלט אחד מהדברים האלה. גם התוספת האחרונה של נתוני סטטיסטיקה מפורטים לסרטונים ברשת החברתית הפכה את הווידאו בפייסבוק לכלי אפקטיבי עבור מפרסמים.
אחד החסרונות המרכזיים של פייסבוק הוא בתחום זכויות היוצרים. בניגוד ליוטיוב, שמחזיקה מחלקה שלמה שתפקידה לטפל בבעיות זכויות יוצרים, המצב בהקשר זה של פייסבוק מזכיר את ימיה הראשונים של יוטיוב: סרטונים עולים ומשותפים ברשת החברתית ללא רשות של בעלי הזכויות לעתים.
על אף שיש לפייסבוק יכולת לזהות תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, היא אינה מתקדמת במיוחד ולעתים קרובות ניתן לרשות סרטונים שנגזרו מתוכניות טלוויזיה וסרטים. מאמר שפורסם ב”גרדיאן” מציין את האפשרות שפייסבוק תיתבע על ידי בעלי הזכויות אך גם מעריך כי כאשר פייסבוק תטפל בבעיה היא עשויה לחסל את יוטיוב סופית.
תמונת שער: Shutterstock
