בתמונת הקאבר:
נזקי הצונאמי שפקד את חופי יפאן ב-2011. צילום: Official U.S. Navy Page.flickr
“אפשר לקבוע בוודאות של מאה אחוז שיום אחד יהיה צונאמי בישראל, אומרת ד”ר בוורלי גודמן מאוניברסיטת חיפה. “השאלה היא רק מתי”.
ב-31 במרץ יתקיים במכון וייצמן ברחובות “יום מדעי כדור הארץ“, שיעסוק בנושא הים התיכון. בכנס יתקיימו הרצאות על התגליות חדשות מקרקעית הים העמוק, קידוחי גז ונפט, קצב התמוטטות המצוק לאורך החופים, עדויות לצונאמי בישראל ועוד. במסגרת הכנס, תסקור ד”ר גודמן עדויות פיזיות לגלי צונאמי שפגעו בעבר בשטח ישראל. “אפשר לדבר על 14-13 אירועים של צונאמי על קו החוף הישראלי ב-2,500 השנים האחרונות”, היא אומרת. “היסטוריונים כתבו על גלי צונאמי שפגעו בארץ, יש תכתובות על כך בין מנהיגים באזור, ועדויות לצונאמי מופיעות גם בטקסטים דתיים שונים”.
“היו גלי צונאמי שככל הנראה דמו בעצמתם לגלים שגרמו לאסון שהיה בלב האוקיאנוס ההודי ב-2004”, מציינת גודמן. “חלק מהאירועים השפיעו על אזורים גדולים בים התיכון, וחלק היו מקומיים יותר. היה גם גל צונאמי אחד בו נהרגו אלפי אנשים, כך לפי עדויות מהתקופה ההיא”.
צונאמי נגרם לרוב כתוצאה מרעידת אדמה בלב הים, שמביאה להיווצרות גלים ענקיים, שנעים במהירות של עשרות עד מאות קילומטרים בשעה ושיכולים להתרחק עד אלפי קילומטרים ממוקד הרעש. כאשר מתקרבים גלי צונאמי אל היבשה מהירותם פוחתת, אך הצטברות האנרגיה שבהם גורמת להתרוממות גל לגובה שעשוי להגיע ל-30-20 מטר, ואף יותר. הגל הגבוה שוטף את היבשה וסוחף כמעט כל דבר שנקרה בדרכו בעוצמה אדירה והרסנית.
170 אלף איש בלי קורת גג
“אם יפקוד את חופי ישראל צונאמי שיחדור ‘רק’ 300 מטרים לתוך היבשה, הוא יגרום להצפה של חלקים גדולים מגוש דן ולנזק שקשה לשער את עלותו ואת הזמן שייקח לתקן אותו”, אומרת גודמן. “אם הגלים יהיו גבוהים במיוחד, יושפעו מהם גם אזורים גבוהים ומרוחקים יותר מקו החוף”.
מה המדינה עושה כדי להיערך למצב כזה? ב-2012 נערך תרגיל גדול שדימה שתי רעידות אדמה שפקדו את ישראל בזו אחר זה וגלי צונאמי ששטפו את חופי המדינה – בחיפה, בנחל פולג, בנמל תל אביב ובתחנת הכוח רידינג. על פי התרחיש המדומה שהכינו אנשי המשרד להגנת העורף, אסון הטבע יגרום לאלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ו-170 אלף אנשים שיאבדו את קורת ביתם.
ברור שהתנהגות וערנות התושבים יכולים לצמצם את ממדי פגיעת הצונאמי, אך מה על המדינה לעשות כדי למנוע אסון? גודמן מתייחסת לפעולות הרצויות של רשויות המדינה למניעת וצמצום האסון לכשיבוא: “לא צריך להתייחס לקו החוף כאל מקום יציב, אלא כאל מקום שיכול להשתנות. לכן, תשתיות מרכזיות צריכות להיות מוקמות כמה שיותר רחוק ממנו”, היא אומרת. עם זאת, המצב בישראל הוא שתשתיות רבות נמצאות על קו החוף ומספקות שירותים חיוניים שתושבי המדינה תלויים בהם. על קו חוף הים התיכון של ישראל חמישה מתקני התפלה, שאחראים לייצור 40 אחוז מהמים שאנחנו משתמשים בהם, ולאורך חופי ישראל ארבע תחנות כוח שמייצרות חשמל ותלויות במי הים התיכון לקירור.
“אנשי הרשויות בישראל חייבים לקבל את ההחלטה הנכונה: לאסור על בנייה מסיבית בחופים, להניח להם להישאר במצבם הטבעי עד כמה שאפשר ולחזק את המקומות שבהם הבנייה כבר נעשתה ושבהם עלולים להיווצר נזקים במקרה של אסון טבע מהסוג הזה”, אומרת גודמן. “היווצרות צונאמי אמנם אינה בשליטתנו, אבל עלינו לטפל במה שכן נמצא בידינו: שימור קו החוף של ישראל ושיקום הנזקים שכבר נגרמו לו”.
