אז איך זה להיות אמא? רוב הנשים יהגגו על נפלאות המשפחתיות, “את חייבת גם!” יגידו בלי למצמץ. ולמרות שהאימהות כנראה מלאה ברגעים מתגמלים וממיסים, היא יכולה גם לגרום למריטת שיערות מעצבים ולדיכאון רציני. לא, החיים אינם רגע של קודאק או תמונת אילוסטרציה של משפחה מאושרת. מי שמהדהדת את המסר הזה מצוין היא האמא המבריקה סוזן קופיץ’, שחקנית ניו יורקית שצילומיה האמיצים, האפלים וההומוריסטיים הותירו אותי נפעמת.
ראו גם: צלם תיעד בסדרת תמונות איך הסמרטפונים הרגו את השיחות
“אני עשויה להיראות מחויכת למי שפוגש אותי”, אומרת האם לשניים, “אבל יש לי עולם פנימי אחר. בתקופות שונות חשתי דיכאון וכעס. במשך הרבה שנים הדחקתי אבל כעת החלטתי לחפור לעומק.
סדרת התמונות “Domestic Bliss” נולדה לאחר שמונה שנים בהן נמנעתי מהופעה בצילומים משפחתיים. זה היה כל כך כיף להוציא את הרגשות הללו ולתת להן אור”. התמונות המוצגות בימים אלה בגלריה Moen Mason הן תולדה של החוויות המצטברות של קופיץ’. “ג’ינגלתי בין כמה תפקידים: אמא, רעיה, שחקנית ורקדנית. הילדים גדלו, הנישואין כבר לא נצצו והסוכן הפסיק לצלצל. הרגשתי כמו אשה לא רלוונטית באמצע החיים”.
לא במקרה ניתן לזהות הבעות פנים ותנועות מעולות בצילומים. קופיץ’, רקדנית לשעבר, למדה צילום באופן מקצועי. היא מצליחה לקרוא תיגר על תמונות משפחתיות מאולצות המשדרות רק אושר 24/7. “לא רציתי לשכוח איך היו חיי בגיל עשרים”, היא כותבת, “רדיקלית, היפית, קולית ורעבה ורציתי לשחזר את הבחורה הזו שהייתי בתצלומים העדכניים”.
אפשר לאהוב או לתעב את התמונות האלה אך קשה להישאר אדישים מולן. מבליחה מתוכן אותנטיות מורבידית וההומור השחור שלה מועבר היטב בכל פריים. “תצפית חברתית היא הדלק המניעה את ההשראה שלי”, היא אומרת, “אני משדרת את המחשבות שלי ברגע אחד קפוא ואז נותנת לסיפור להתגלות בפניכם בהמשכיות.
סביר להניח שיהיו כמה אימהות צדקניות ומטיפות מוסר שינסו לבטל את האמנות שלה, יאמרו שהיא צריכה להתבייש או איזו מין אמא היא אך העדפתי להתמקד בראייה הויזואלית-סיפורית היוצאת דופן שלה ובכך שהיא מצליחה לנער את התדמית הפלקטית של אמהות כפי שמציגים לנו בתרבות הפופולרית. מאחורי כל תמונה נוצצת שאתם רואים מסתתרים סיפורים וסודות ומה שנראה לעין אינו כפי שהוא באמת.
לצד כמה צילומים קופיץ’ הוסיפה כיתוב קטן דרכו ניתן ממש להציץ לתוך עולמה האפלולי ולזקק את הביקורת החברתית המעניינת המשתקפת דרכו.
“צעצוע”, 2013. פצצה מתקתקת. “זה לקוח ישירות מכותרות העיתונים. איך ילדים חסרי פיקוח נגישים לאקדחים”. Susan Copich copyright
“מכת סוכר”, 2014. “זו הפרסקפטיבה שלי לגבי נשים ואוכל בתרבותנו”. Susan Copich copyright
Susan Copich copyright
Susan Copich copyright
“לפנק את הילד”, 2011. “לילד ניתן הכוח והאמירה. הם הפכו למנהלי מו”מ, עורכי דין עקשניים, הם חושבים שהם הבוס”. Susan Copich copyright
Susan Copich copyright
Susan Copich copyright
“יום האם”, 2014. “קארמה איז א ביץ’ והתפוח לא נופל רחוק מהעץ”. Susan Copich copyright
Susan Copich copyright
“ימים שמחים”, 2012. “אינך יודע מה מתחולל מאחורי דלתות סגורות. איך משפחה יכולה לנהל חיים ציבוריים הרחוקים מהפרטיים”. Susan Copich copyright
“החלב שנשפך”, 2010. “הניסיון הראשון שלי לבטא הומור והשתמשתי בביטוי ‘לא בוכים על חלב שנשפך'”. Susan Copich copyright
“הרגלים ישנים”, 2011. “זו הפארודיה שלי למאות תמונות החג המאושרות שאני מקבלת בכריסטמס. זה גם ה’להתראות’ שלי לחיים אחרים”. Susan Copich copyright
