אבא שלי אמר לי פעם משפט חכם: אדם שאומר שמשעמם לו-הוא טיפש.
חשבתי על המשפט הזה רבות לאורך השנים והבנתי שהוא צודק. אין דבר כזה שעמום. יש עצלות ויש אפס עניין בדברים, אבל השעמום הוא דבר בלתי אפשרי. תמיד אפשר לקרוא ספר, לצאת לטיול, לבשל ועוד אינספור אפשרויות שקיימות.
אבל נראה שאנשים לא כל כך מבינים את זה, והיום התפתחה תופעה שכשמשעמם- נכנסים לאינטרנט ומתחילים להשמיץ. בין אם זה חבר כנסת, או סתם אדם רנדומלי, בין אם זה סלב או חבר ללימודים, התפתחה תופעה מדאיגה של בריונות רשת. היא אומנם נפוצה יותר בקרב בני נוער אך היא לא פוסחת גם על מבוגרים שלא מהססים לחשוב לפני שמוציאים תחת מקלדתם התבטאויות נוראיות וכואבות.
נראה שהמקלדת משמשת גיום כלי כואב ורב עוצמה לפגיעה באנשים, ואנשים מרגישים חזקים כשהם מתחבאים מאחורי מסך ומקלדת ואף אחד לא יכול לעמוד מולם ולהגיב או לעצור אותם.
מפריע לי במיוחד התבטאויות נגד נשים והעובדה שפוליטיקאיות ונשות ציבור זוכות יותר להערות על המראה שלהן והיותן נשיםאימהות ולא להערות ענייניות על תפקודן הפוליטי והציבורי.
מה שנדרש כדי לחסל את התופעה הזו היא חקיקה. כרגע החקיקה שמדברת על לשון הרע כן מתייחסת למה שקורה באינטרנט, אך נדרשת חקיקה רחבה יותר וגוף מטפל שיאכוף את החוק. ועוד הרבה לפני כן, נדרש חינוך נרחב לאהבת האדם, והבנה שיש דרך להביע ביקורת ושביקורת צריכה להיות עניינית.
