תל אביב היא עיר תוססת ובטוחה, רוב הזמן, עבור רוב תושביה, וכח החיים לצד רוח האסקפיזם מניעים אותה קדימה. עד לעתים בניתוק הפגנתי מההוויה הישראלית.
לראיה, המשך הישיבה הנונשלנטית של תל אביבים רבים בבתי קפה בזמן אזעקות ב”מבצע” צוק איתן האחרון, כדי להתריס ולומר במפגין, “אותנו תגררו לקבר עם האספרסו הקצר!”. שום דבר לא יפריד בין התל אביבי לאורח חייו הנהנתני. גם לא המעבר ההזוי בין חירום לשגרה. אך תל אביב של מטה תמיד שכנה במקביל לרעותה, תל אביב של חול. אפשר לראות אותה ברחובות מוזנחים, בזוהמה שנדבקת לקירות ובבתים מתקלפים עם תריסים מוגפים. מה מסתירה העיר האחרת, הלא מוצהרת והפחות מסוקרת?
לרגל הוצאת הספר “תל אביב נואר” בעריכת אתגר קרת ואסף גברון קיבצנו כאן ארבעה סיפורים אפלים מההיסטוריה של תל אביב.
שימו לב: אנחנו מחלקים 50 עותקים של “תל אביב נואר” (לטעימת קריאה מהספר) חתומים על ידי אתגר קרת. כדי לזכות בהם, כל מה שתתבקשו לעשות זה להגיב בפוסט בפייסבוק עם תגובה אפלה או תמונה אפלה של תל אביב. 50 התגובות שיקבלו הכי הרבה לייקים יזכו בספר חתום מתנה עד הבית. לתקנון הפעילות.
1. גן מאיר – הרצח והאונס הראשון במדינת ישראל
גן מאיר בתל אביב, הגובל ברחוב המלך ג’ורג’, ניטה בשנת 1944 לזכרו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, והפך מהר מאוד לאתר להתבודדות של זוגות אוהבים. ב-21 באוגוסט, 1949, הוא עשה היסטוריה כשהפך לזירת הרצח האונס הראשונה בתולדות מדינת ישראל. בשעה אחת לפנות בוקר, טיילו בגן שני צעירים, דניאל פקטורי, בן 25, מוזיקאי ומלחין שהתגורר בקיבוץ גן שמואל, ונעמי שטיין, בת 22.
תצלום: אילן נחום
באותה עת שוטט בגן אדם שנודע בשם דוד יעקובוביץ’ אך למעשה הוא היה יווני נוצרי מקפריסין בשם כריסטוס ניקולאידס, שבזמנו החופשי היה סוטה מין שנהג לתקוף זוגות מתבודדים בגן. על פי המשפט שהתנהל מאוחר יותר, יעקובוביץ’ תקף את דניאל ונעמי עם מקל, גרם לפגיעה חמורה בגולגולתו של הבחור שהביאה למותו למחרת. הוא לא הסתפק בכך ואנס את נעמי, שנאבקה עמו. יעקובוביץ’ הגיע לאחר מעשה האונס לבית החלוצות הסמוך והזעיק עזרה.
תצלום: Josh Adamski
פרט שמסבך את העלילה: דניאל ונעמי היו אח ואחות מאותו אב, עורך דין נודע בשם מרדכי שטיין, שהקים את תנועת השמאל הקיצונית הטרוצקיסטית, “תנועת הכח השלישי”. על אף שיעקובוביץ’ הורשע ברצח וריצה עונש מאסר של עשר שנים בגינו, גירסה אחרת טוענת כי הרוצחים הם למעשה חברי קיבוץ גן שמואל שהתנגדו ליחסים האסורים בין האח והאחות. תלוי למי אתם מאמינים.
תצלום: אילן נחום
2. הרצח בחולות תל נוף
במרץ 1937 נרצח אדם מפורסם בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, מהנדס בשם יעקב צואנגר, פעיל לשעבר במהפכה הקומוניסטית בגרוזיה. איש זה היה מודד יערות בארגנטינה, תושב צרפת, מייבש עמק יזרעאל, מתכנן בניית מסילות עבור חברת הרכבות הארץ ישראלית, בונה מגדל המים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, ראש ועד השכונה, וגם פעיל ארגון ההגנה וסוכן הש”י, שהתפתח לימים לארגון הביון של ישראל.
תצלום: מירי דוידוביץ’
במסגרת פעילותו צואנגר חשף רשת ריגול גרמנית נאצית שפעלה משכונת שרונה של הגרמנים הטמפלרים (דרום הקריה). כתוצאה מכך גורשו מהארץ שני סוכנים נאציים ולרשת הריגול הגרמנית באיזור נגרם נזק חמור, מה שהרגיז מאוד את הנאצים בברלין.
תצלום: נטע גוב
ב-10 במרץ, 1937, צואנגר נעלם והוא לא נראה יותר על פני האדמה. כל מה שהיה ידוע זה שבאותו יום האיש יצא משכונת מונטיפיורי וביקר בשעה שמונה בבוקר במשרדו של איש עסקים, קבלן וסוחר קרקעות אפל בשם ראובן שינצוייט. האחרון הזמין את צונגר למשרדו לבוקר זה ובאותו יום שלח, משום מה, את מזכירתו לפתח תקווה מכל המקומות בעולם כך שלא יצא לה להיות נוכחת בפגישתם.
תצלום: Josh Adamski
בזכות האגודה החשאית “האחים הנאמנים”, בה היה חבר צואנגר, שהתגייסה למען החיפושים אחריו ובעקבות טיפ שהגיע אודותיו, נמצאה גופת המהנדס קבורה בחולות תל נוף בבור בעומק שני מטר מכוסה בחולות וברזלים. בדיוק לרגלי מגדל המים שאותו בנה צואנגר במקום.
בחקירה שינצוייט הודה כי הוא חנק את צואנגר על רקע חוב כספי של 200 לירות, אך לימים התברר כי וידוי זה היה רק סיפור כיסוי לשינצוויט שהיה מרגל לטובת גרמניה הנאצית בשירות קצין נאצי צעיר ושאפתן בשם אדולף אייכמן שאף בא לבקר בארץ ישראל לביקור בזק של כמה שעות בחיפה במטרה לפגוש את שינצוויט. הוא חנק את צואנגר במו ידיו הן כנקמה בשם הנאצים על חשיפתם של שני הסוכנים הגרמניים וגם מתוך חשש ממה שצוואנגר עלול לגלות על הפעילויות השונות שלו הן כמרגל גרמני והן על ההונאה הכלכלית שביצע בתל נוף שבנייתה לא התנהלה כמתוכנן כפי שהבטיח למשקיעים בפולין. עוד על הפרשה באתר של אלי אשד.
אביתר דיין, This Is Tel Aviv
3. הפסלים של סמטה פלונית
שני רחובות קטנים ומקסימים יוצאים מרחוב המלך ג’ורג’ בתל אביב, סמטה פלונית וסמטה אלמונית. הרחובות נבנו בשנת 1922 על ידי מאיר גצל שפירא, איש עסקים אמריקני, יהודי עשיר וסוחר קרקעות שעלה לארץ מדטרויט. שפירא, האדם שעל שמו גם קרויה שכונת שפירא בדרום העיר, בנה את הבית המפורסם בסמטה פלונית במקום שהיה אז רק חול וחול, ושיכן בו את רעייתו הצעירה ממנו, סוניה, בתקווה לחזק את הקשר שלה לארץ ואיך לא, גם אליו.
תצלום: אילן נחום
את סוניה מוזלוביץ’, שהגיעה מריגה, הוא פגש בארץ. היא היתה צעירה ממנו בעשרים ושלוש שנים. הם נישאו ונולדו להם שלושה ילדים. שפירא הזמין פסל מפואר של אריה שעמד בכניסה לבית, הציב שלטים במקום וקרא לשני הרחובות הקטנים על שמו ועל שם רעייתו.
תצלום: אלדד קרין
סוניה, כך אומרים, לא התרשמה במיוחד מהמחווה, וגם ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, מאיר דיזנגוף לא אהב את היוזמה והעביר את הטיפול בעניין שמות הרחובות למחלקה שעסקה בכך בעירייה, שקבעה ששמם יוסב באופן זמני ל”סמטה פלונית” ו”סמטה אלמונית”, כדי שלא יישאר זכר למייסדן. מאז הזמני הפך קבוע, כמו גם סיפור אהבתו הנכזבת של מאיר גצל שפירא לסוניה, רעייתו. בשנת 1942 עזבה סוניה את בעלה, נסעה לבוסטון והתחתנה שם עם בן דוד מבוגר. לאחר שהתאלמנה היא חזרה לתל אביב, והתגוררה לבדה בסמטה פלונית עד פטירתה. (על פי “לא ביפו ולא בתל אביב” בעריכת מוקי צור ושרון רוטברד).
אביתר דיין, This Is Tel Aviv
4. האם סוכנים נאצים רצחו את ארלוזורוב?
רצח ד”ר חיים ארלוזורוב בחוף תל אביב הוא אחד ממקרי הפשע המפורסמים והמסתוריים בתולדות המדינה. ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ניהל בזמן לימודיו בגרמניה רומן עם בחורה מקומית בשם מגדה. למרות הפצרותיה, הוא החליט לעלות לארץ. לאחר שעזב, מגדה עברה לברלין, שם הוקסמה משני מנהיגי המפלגה הנאצית, אדולף היטלר ויוזף גבלס. לבסוף נישאה לגבלס, שר התעמולה הנאצי.
תצלום: Josh Adamski
בראשית שנות ה-30 חזר ארלוזורוב לגרמניה בניסיון לשכנע את הנאצים לשחרר את רכושם של היהודים ולאפשר להם לעלות למדינת ישראל. הוא ניסה ליצור קשר עם מגדה, אבל היא טרקה לו את הטלפון. ארלוזורוב נרצח יומיים אחרי שחזר לארץ, ב-16 ביוני, 1933. הוא נורה בירייה אחת על-ידי אחד משני אלמונים, אשר זהותם ושליחותם לא התגלתה מעולם ועל פי אופי הפגיעה ייתכן שלא רצו במותו של ארלורוב אלא בפציעתו בלבד. יש מי שטוענים כי גבלס שלח אנשים לרצוח אותו, כדי שלא תישאר עדות חיה לרומן שהיה בינו לבין אשתו. על פי גירסה אחת, נישואי מגדה גרמו ל”סיכסוך אלים” בינה לבין ארלוזורוב, וארלוזורוב הוא זה ששלף אקדח וירה במגדה. רצח ארלוזורוב מתואר בהרחבה בביוגרפיה של מגדה גבלס, מאת אניה קלאבונדה.
אביתר דיין, This Is Tel Aviv
“תל-אביב נואר” בעריכת אתגר קרת ואסף גברון, כולל ארבעה עשר סיפורים חדשים מאת יוצרים שונים המכונסים כולם סביב העיר תל אביב– כל אחד מהם חוקר את צדה האפל של שכונה או אזור שונים בעיר. כל הסיפורים בקובץ הם סיפורים מז’אנר הנואר: סיפורי מתח, אימה, בלשים, עולם תחתון וכדומה מהצד האפל והמסתורי של תל-אביב של מטה. כתבו במיוחד: אתגר קרת, אסף גברון, גדי טאוב, מתן חרמוני, לביא תדהר (מתורגם מאנגלית), דקלה קידר, גון בן-ארי, אנטוניו אונגר (מתורגם מספרדית), סיליה בקנג (מתורגם מאנגלית), שמעון אדף, ג’וליה פרמנטו, יואב כ”ץ, אלכס אפשטיין וגיא עד.
תצלום: אלדד קרין
אנחנו מחלקים 50 עותקים של “תל אביב נואר” חתומים על ידי אתגר קרת. כדי לזכות בהם, כל מה שתתבקשו לעשות זה להגיב בפוסט בפייסבוק עם תגובה אפלה או תמונה אפלה של תל אביב. 50 התגובות שיקבלו הכי הרבה לייקים יזכו בספר חתום מתנה עד הבית.
