לעתים מתעוררות תהיות בעניין השיקולים שעומדים מאחורי המניעים של חברי כנסת ליזום ולקדם הצעת חוק מסוימת או להצביע נגד האינטרסים שהם אמורים לייצג. העיתונות לא תמיד מצליחה או רוצה לפענח את מארג האינטרסים והקשרים שמניעים את חברי הכנסת, וכך שלעתים עולה חשד כי לא טובת הציבור עומדת לנגד עיניהם.
העיתונאי והסופר תומר אביטל יזם קמפיין מימון המון באתר הדסטארט בשם “100 ימים של שקיפות” שמבקש לגייס כסף מההמונים כדי לחשוף בעזרת אנשי מקצוע את מפת קשריהם של חברי הכנסת מימין ומשמאל – מי נפגש עם מי, על מי הפעילו לחצים, מי מושקע במה וכו’. היזם מבטיח לא לחפוש בחייהם הפרטיים של חברי הכנסת והשרים ולא לעסוק ברומנים, בגידות ושאר פרטים עסיסיים. הבדיקה תתמקד רק בנושא עיסוקם הציבוריים של חברי הכנסת והמכנה המשותף היחיד בין הנבדקים הוא היותם חובבי עלטה. במילים שלהם:
“לא נערוך מעקבים ליליים, לא נבקר בפאבים או בשום דבר דומה. עדיף להחמיץ תיעוד רלוונטי מאשר להיכנס לתחום אפור. למה? כי מטרת העל של היוזמה היא לא ציד מכשפות. מטרת העל היא לאותת לכנסת שאנחנו רוצים שקיפות. ושאנו שואפים למשכן שקורץ רק לאנשים ישרים שלא חוששים ממנה…אנחנו רוצים שסרבני השקיפות יזיעו ושיחשבו פעמיים לפני שישרתו אינטרסים צרים. בגדול, אנחנו רוצים להכפיף את נבחרי הציבור לסטנדרטים אחרים וחדשים של שקיפות ציבורית. בקטן, אנחנו רוצים לדעת עם מי הם נפגשים, ומדוע הם מבריזים מהמליאה”.
היוזמים מבקשים לגייס 100,000 שקלים למען הבדיקה ועד כה גייסו יותר מ-22,000 שקלים, 38 ימים לסיום הקמפיין. היוזמה להשתמש בכלי של קמפיין מימון המון כדי לגייס חוקרים פרטיים שיבדקו חברי כנסת צפויה לעורר לא מעט ביקורת, אך היא בעייתית דווקא מהיבט אחר: בקרת נבחרי ציבור היא משימה עיתונאית שנמשכת כל השנה ואינה עניין של קמפיין וגמרנו. פרסום הממצאים, אריזתם והפצתם דורשים הבנה במדיה ויכולת הפצת המידע לציבור רחב, שחורגת מהיכולת התקציבית והמנדט של קמפיין מוגבל.
תמונת שער: Shutterstock
