המועקה שלי בשל הרצח של מחמוד אבו חדיר

למרות שכרגע המשטרה לא סיימה את חקירתה בנושא הרצח הזה, אני מרגיש חובה לכתוב את מה שרובץ על ליבי נכון לעכשיו- ואני מסייג את דברי בסייג חמור אני מקווה מאוד שהרצח הזה לא בוצע על ידי יהודים.

 

שרת המשפטים ציפי לבני אמרה על אירוע החטיפה ובסופו של דבר רציחתו של מחמוד אבו חדיר:

 

“אנחנו מדינת חוק ולא חברה טרוריסטית”

 

על משקל אמירותו של הייניך היינה מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם”. המחזה אלמנסור (1820)

ניתן לומר: שלטון המאפשר קיום פעילות לא חוקית של חלקים בחברה סופה שהחברה תהפוך לפרועת חוק בכל היבטיה.

קריא, כן אנחנו מדינת חוק מצד אחד, ומצד שני יש לנו פעולות תג מחיר, וההתפתחות הטבעית והמזעזעת מפגיעה ברכוש עוברת לפגיעה באנשים.

ונראה שמוסדות החוק לא מצליחים לטפל בתופעה של תג מחיר – כפי שכתבתי בעבר השימוש במילים תג מחיר זו מכבסת מילים המפחיתה מחומרות התופעה .

כל ישראל ערבים זה לזה, ופירושו של דבר מעשה של אחד משפיע על כולנו על הכלל. סוף מעשה במחשבה תחילה. הרצח של אייל יפרח ז”ל , גיל-עד שער ז”ל נפתלי פרנקל ז”ל. הוא מזעזע ונורא, אפשר להמשיל רצח זה לפתיל המוביל לחבית אבק שריפה. ורציחתו הלא פחות מזעזעת של מחמוד אבו חדיר, והיא מהווה את הגפרור המצית את הפתיל.

 

במידה ואכן רציחתו של אבו חדיר, נעשתה ע”י יהודים מה הם רצו להשיג?

מה היתה מטרתם?

 

אני רואה את הדברים כך:

רציחתו של אבו חדיר, מיקדה את תשומת הלב אליו – במקום להתמקד ברצח הנורא של אייל יפרח ז”ל , גיל-עד שער ז”ל נפתלי פרנקל ז”ל. במילים פשוטות ההסברה הישראלית שוב בעמדה מתגוננת.

 

רציחתו של אבו חדיר- יש לה פוטנציאל ממשי להרחיב את מעגל הדם והקורבנות בשני הצדדים.

 

כאיש מאמין, המעשה הזה הוא בבחינת הפרה של שניים מעשרת הדיברות:

 

לא תשא את שם השם לשווא הדיבר השלישי.

לא תרצח הדיבר השישי.

 

והמעשה הזה, הוא היפוכו של: המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. המעשה הזה מסכן נפשות רבות מישראל.

 

לעומת זאת אם יתברר שמחמוד אבו חדיר אכן נרצח על רקע נטייתו המינית, שמו יהיה קשור לעד לרציחתם של אייל יפרח ז”ל , גיל-עד שער ז”ל נפתלי פרנקל ז”ל. ותמיד ידבק חשד, שנטיתו המינית של הנרצח היא סיפור כיסוי לאמת.

השורה התחתונה שני אירועים אלה אינם מקרבים את השלום הם רק מדרדרים אותנו את כולנו לאלימות שאת סופה לא רואים באופק.

האמונה שלי שיום יבוא ויהיה כאן שלום הולכת ופוחתת .

אני תקווה שהארבעה ינוחו על משכבם בשלום . שכל הצדדים יבינו שהנתיב של האלימות מיצה את עצמו והוא מוביל רק לעוד אלימות ויש לנסות בלב שלם נתיב אחר.

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן