אשר סבידנסקי, צלם ישראלי בן 24, ביקר לאחרונה במונגוליה על מנת לתעד את חייהם של ציידי העיטים הקזחים החיים בשטחי מונגוליה. ציידים אלה, המשמרים מסורת עתיקה העוברת במשפחה מדור לדור, מאלפים עיטים ומשתשמשים בהם לצורך ציד של חיות קטנות כגון שועלים, מרמיטות ועוד.
“משפחות ציידי העיטים הקזחים חיות בחלק זה של מונגוליה לאחר שנדידתן בין שטחי קזחסטן-רוסיה-מונגוליה נעצרה עם נפילת הקומוניזם וסגירת הגבולות בין המדינות”, מספר אשר, “מה שמשך אותי אליהם היתה הדרך שבה בחרו לשמר את המסורת העתיקה ללא כל אופי תיירותי, בשונה מהנעשה בקזחסטן. יש לציין כי ציידי העיטים החיים במונגוליה כיום הם למעשה האחרונים בעולם אשר באמת זכאים לתואר ‘ציידי העיטים’ שכן זו דרך חייהם”.
באתר שלו הוא כותב:
“בהתחלה עשיתי הכל לפי התוכנית: שכרתי נהג ומתורגמן מקומי שיקחו אותי אל משפחות ציידי עיטים קזחים בהרים, דאגתי לבלות לפחות יום אחד עם בני המשפחה במטרה להכיר אותם, שיחקתי עם הילדים וצילמתי צילומי אווירה של אורח חייהם ולאחר מכן יצאתי לתעד את אב המשפחה בעת ציד בהרים. צילמתי אותו לאור השקיעה, רכוב על סוסו נושא בידו בגאווה את העיט הזהוב”.
אך הוא הרגיש שזה לא הספיק:
“החלטתי למקד את עצמי, לחדול את החיפוש אחר פורטרט של צייד עיטים קזחי כפי שהיה לפני מאות שנים ולחפש פורטרט המייצג את עתידה של מסורת עתיקה זו במונגוליה. רציתי להציג את ‘דור העתיד’ – נערים העושים את צעדיהם הראשונים בלימוד מיומנות זו, נערים שבזרועותיהם מונח כל עתידה של המסורת וזה הסיפור שלי”.
לאחר מכן הוא נסע צפונית מאולגי (Ulgii) אל אזור הנקרא צ’אולטקין, רכס הרים הנמצא בסמוך לגבול הרוסי, “ללא ספק אחד האזורים היפים ביותר שראיתי בכל מסעותי במונגוליה”. לאחר חיפושים רבים בין משפחות הציידים באזור מצאתי את אירקה-בולן בן ה-13 שהיה הנער הראשון שצילמתי עבור הפרוייקט”.
לאחר כמה ימים של צילום נערים שונים עבור הפרויקט, סבידנסקי חש שעדיין משהו חסר. “ידעתי שאני צריך למצוא דרך אחרת, לספר סיפור חדש שעוד לא סופר בהרים המושלגים של מונגוליה”. הוא איתר את אשול-פאן בת ה-13, בת לצייד עיטים ותיק באזור הן-גוהדוק שנמצא דרומית לאולגי. “היא היתה מושלמת. נדהמתי מהקלות והנינוחות שבה היא התעסקה בפעם הראשונה בחייה בעיט הגדול, היא נשאה אותו על ידה וליטפה אותו ללא פחד ואפילו בהנאה”.
האב סיפר לצלם שעד לפני שנתיים בנו הבכור המשיך את מסורת ציד העיטים במשפחה שלנו אבל לפני שנתיים הוא התגייס לצבא. היום הוא קצין וכנראה לא יחזור אל המסורת. “כבר תקופה ארוכה אני חושב לאמן אותה במקומו אבל לא אעיז לעשות זאת אלא אם כן היא תבקש ותרצה זאת בעצמה”.
“מתשובתו של האב הבנתי שהרעיון לפיו גם נשים יכולות לקחת חלק בשימור המסורת אפשרי אבל, כמו הרבה דברים אחרים במונגוליה, מדובר באפשרות שנשים תצטרכנה לקחת בעצמן”, כותב סבידנסקי.
סבידנסקי מספר לי שהוא מארגן משלחת צלמים שתצא בקיץ הקרוב למונגוליה ובתחילת ובתחילת החורף הוא יוצא אל מונגוליה לפרוייקט נוסף. אפשר לקרוא עוד בדף הפייסבוק שלו.
סבידנסקי עם הצוות שסייע לו במונגוליה. דרך svidensky.com
