אימון המוח – האם זה באמת עובד?

A post in the NY-Times written by Blogger Tara Parker-Pope, was published last week under the name “Do Brain Workouts Work?” Science Isn’t Sure

הניו-יורק טיימס בגליונו מן ה 11 במרץ, מפרסם פוסט של הבלוגרית טארה פארקר-פופ. שמו של הפוסט: “האם אימון המוח אכן עובד?”

להלן התרגום של הפוסט כפי שנכתב במקור:

“עבור דמי מנוי חודשיים של כ-  $ 14.95, האתר Lumosity מבטיח “לאמן” את המוח שלך עם משחקים שנועדו להאט הדרדרות מנטלית. משתמשים צופים ברצף מהיר של תמונות ציפור ומספרים לבדיקת טווח קשב, למשל, או להתאים דפוסי אריח מורכבים יותר ויותר בכדי לאתגר את הזיכרון.

בעוד Lumosity הוא אולי הידוע ביותר מבין האתרים לאימון המוח, עם 50 מיליון מנויים ב-180 מדינות, תחום האימון הקוגניטיבי גדל במהירות. Neuron happy של Mountain View, קליפורניה, מבטיח “כושר למוח לכל החיים.” לפי Cogmed, בבעלות חברת החינוך הבריטית פירסון, תכנית האימונים שלה תסייע לסטודנטים ב “שיפור קשב ויכולת למידה.” החברה הישראלית Neuronix מפתחת גירוי מוחי ותכנית אימון קוגניטיבי שהחברה מכנה “תקווה חדשה למחלת אלצהיימר.”

וחודש שעבר, בצעד שעשוי לשפר באופן משמעותי את הסיכויים הפיננסיים עבור מפתחי המשחקים לאימון המוח, המרכז רפואי ושירותי Medicaid החל מחפש הערות על הצעה שאולי, במקרים מסוימים, תחזיר את עלות “פעילויות כושר לזיכרון.”

חלק גדול מהפוקוס של העסק לאימון המוח הוא על סיוע לילדים עם בעיות קשב וריכוז, ועל שיפור התפקוד הקוגניטיבי וביצועים אקדמיים של ילדים ומבוגרים בריאים.דרך יעילה כדי להדוף אובדן זיכרון או למנוע אלצהיימר – במיוחד אם זה משחק באתר או וידאו פשוט – היא “הגביע הקדוש” של מדעי המוח, אמר ד”ר המוראלי דוריסוומי, מנהל תכנית הפרעות נוירו במכון למדעי המוח באוניברסיטת דיוק.

במשך מאות שנים, מדענים האמינו שרוב התפתחות המוח התרחשה בשנים הראשונות של החיים – עד הגיענו לבגרות, המוח היה במידה רבה בלתי ניתן לשינוי. אבל במשך שני העשורים האחרונים, מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מצאו כי המוח ממשיך ליצור קשרים עצביים חדשים לאורך כל החיים.

אולם, נותרו שאלות, האם התערבויות שמאתגרות את המוח – פתירת פאזל, למידת שפה חדשה או שיפור מיומנויות במשחקי וידאו – באמת יכולות להעלות את האינטליגנציה או להאט אובדן זיכרון נורמטיבי.

סדרה של מחקרים בשנים האחרונות הראתה כי סוגים מסוימים של משחקי אימון יכולים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי של אדם. בחודש פברואר 2013, לעומת זאת, ניתוח של 23 של המחקרים הטובים ביותר באימון מוח, בראשות חוקרת מאוניברסיטת אוסלו Monica Melby-Lervag,  הגיעה למסקנה כי בזמן ששחקנים אכן משתפרים, העלייה במיומנויות לא הוכחה כי נמצאת גם במשימות  אחרות. במילים אחרות, לשחק סודוקו או משחק התאמה מקוון גורם לך להיות טוב יותר במשחק, אך זה לא עושה אותך יותר טוב במתמטיקה או עוזר לך לזכור שמות ואת מיקום מפתחות המכונית.

אבל מחקרים אחרים היו מעודדים יותר. בספטמבר האחרון, כתב העת המדעי Nature פרסם מחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, שהראה כי משחק נהיגה עשוי לשפר את הזיכרון לטווח קצר ואת המיקוד לטווח ארוך בקרב אנשים מבוגרים. הממצאים משמעותיים משום שהמחקר מצא כי שיפור בביצועים לא היו מוגבל למשחק עצמו, אלא נראה כי הוא מקושר להתחזקותו של מוח המבוגר בכללותו, ומסייע להם לתפקוד טוב יותר במשימות זיכרון וריכוז אחרות.

בנוסף, ניטור המוח במהלך המחקר הראה כי בקרב משתתפים מבוגרים יותר, משחקי אימון הובילו לפרצים של גלי מוח הקשורים לתשומת לב. הדפוסים היו דומים לאלה שנראו במוחות צעירים בהרבה.

בחודש ינואר, המחקר האקראי המבוקר הגדול ביותר של אימון קוגניטיבי בקרב אנשים מבוגרים בריאים מצא כי הישגים בלוגיקה ובמהירות באמצעות אימון מוח נשמרו במהלך עשר שנים. מומן על ידי  the National Institutes of Health  ,המחקר גייס 2,832 מתנדבים בגיל ממוצע של 74.

המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות אימון לזיכרון, חשיבה ומהירות של עיבוד ולקבוצת ביקורת.הקבוצות השתתפו בעשרה מפגשים שארכו 60-75 דקות במשך חמישה עד שישה שבועות. החוקרים מדדו חמש פעמים את השפעות האימון למשך עשרת השנים הבאות. חמש שנים לאחר האימון, שלושת הקבוצות הפגינו שיפור במיומנויות שבהם התאמנו, אך לא נצפה שיפור בתחומים אחרים . לאחר עשר שנים השיפור נמשך רק בקבוצות אשר התאמנו על חשיבה ומהירות עיבוד.

החוקרים גם מצאו כי המשתתפים בקבוצות שהתאמנו על חשיבה ומהירות של עיבוד היו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור של % 50 פחות מקבוצת הביקורת.שרי ל. וויליס, פרופ’ באוניברסיטת וושינגטו המעורבת במחקר בתחום, טוענת כי הדעות על תוכנות לאימון המוח חלוקות. לטענתה “חברות טוענות כי תרגיל מסויים עובד על מיומנות קוגניטיבית ספציפית, אך אין מספיק ידע או מחקר התומכת בטענות אלו”. 

מוקדם יותר השנה, המכונים הלאומיים לבריאות (האמריקאים, א.ג.) שמו להם למטרה לקבוע אומדן סטנדרטי אשר יבדוק האם תוכנות האימון הקוגניטיבי מסוגלות להאט את הירידה קוגניטיבית.

בעוד שלא נמצא כי יש סיכון בשימוש בתוכנות לאימון המוח הזמינות באינטרנט ובטלפונים החכמים, מומחים טוענים שעל הצרכן לדעת כי אין עדיין הוכחה מדעית לכך שאימונים אלו אכן מחזקים את המוח.

“אני לא משוכנע שיש הבדל עצום בין רכישת מנוי לתוכנת משחקים לאימון המוח לעומת אתגרים אחרים, כגון השתתפות בהרצאה או למידת כלי נגינה”, אמר ד”ר דוריסוומי. “על כל אדם להתאים לעצמו את האתגרים אשר הוא מתחבר אליהם ומסוגל להתמיד בהם”.

מקורות:

http://well.blogs.nytimes.com/2014/03/10/do-brain-workouts-work-science-isnt-sure/?smid=fb-share

הערות של אלי גל

1.  בעוד ששמו של המאמר מרמז כאילו המדע אינו משוכנע בתקפות של אימון המוח, הרי שדווקא הדוגמאות של המחקרים מן השנה האחרונה המוצגים בגוף המאמר – מצביעים על מידע ברור ומוחלט על האפקטיביות של אימון המוח

2.  המאמר של החוקרת הנורבגית מתייחס לטכנולוגיות שונות כמו פתירת סודוקו וכד’ שכבר הוכח מזמן שאינן יעילות. במחקרים העדכניים הוכח ללא כל ספק שאימונים ממוחשבים ואימונים מבוססי משחקי וידאו יעילים משמעותית יותר משיטות אחרות

3.  עשרות מחקרים מן השנים האחרונות מציעים תיקוף מדעי ברמה גבוהה:

http://www.brain-train.co.il/?categoryId=39239

מסקנה: היזהרו מן הכותרות