איך יכול להיות שמחזורים שלמים של סטודנטים לכלכלה מוטעים כל כך?

מאת: ערן הילדסהיים

במאמר “הכלכלה הלא אמיתית” שפורסם בהארץ ביום חמישי והיו מעורבים בכתיבתו הכלכלנים אורי כץ, ד”ר אסף צימרינג ופרופ’ עומר מואב, חשפו השלושה בפני הקוראים את התנהלות המערכת הבנקאית והכלכלה כפי שמלמדים אותה היום באקדמיה. אלא שבכיר החוקרים בקרן המטבע קובע חד משמעית: הכלכלנים מלמדים את הסטודנטים תיאוריה כלכלית שגויה שלא עומדת כלל מול מבחן המציאות.

אז על מה בדיוק מדובר? אחת הטענות שהיוו בסיס לכל אותו מאמר הכלכלנים בהארץ היתה שתפקידו המרכזי של הבנק היא תיווך. קרי מקור כל כספי ההלוואות שמלווה הבנק ללקוחותיו הם בכספי הפקדונות שכולנו מפקידים. כלומר הבנק לוקח אחוז מסוים של כסף (בהתאם לרגולציה) מהפקדונות שברשותו ומלווה אותם הלאה. הנה הציטוט מתוך המאמר:

“מכאן צמח התפקיד המודרני של הבנקים: תיווך בין אנשים שאינם זקוקים כעת לכספם לבין אנשים שזקוקים כעת לכסף ומעוניינים בהלוואה. העסק המרכזי של בנקים הוא הלוואות, לא שמירה על כספי הציבור באיזו כספת נסתרת. “

לפחות שניים מכותבי המאמר מלמדים דורות של סטודנטים את הנושא הזה באוניברסיטאות מידי שנה. את תפקיד הבנקים כמתווכים ניתן למצא גם בספרי הלימוד מתוכם הם מלמדים. הנה למשל צילום מתוך הספר “המקרו כלכלה של ישראל” של פרופ’ יורם מישר ,שמשמש את הסטודנטים במהלך קורס למאקרו כלכלה בלפחות חלק מהאוניברסיטאות בארץ.

עד כאן אין שום דבר מפתיע, אלא שלפני מספר חודשים קיים פרופ מייקל קומהוף מקרן המטבע הרצאה שבו חשף איך באמת עובדת המערכת. קומהוף היא דמות שיש עליה כמעט קונצנזוס בקרב כלכלני העולם (כולל בקרב הכלכלנים שכתבו את המאמר בהארץ) להיותו בר סמכא בעניין הבנקאות. הוא גם צוין מספר רב של פעמים כמקור אמין במאמר. קומהוף פתח את ההרצאה והלין על כך שהיום האקדמיה מלמדת תאוריות שהן שגויות בכלכלה. עבור אחת מהן הוא קבע בנחרצות יוצאת דופן ובאופן חד משמעי שאין שום מרכיב של תיווך בין מפקידים ללווים בבנקים. הנה הקטע:

https://www.youtube.com/watch?v=D7CBWIm0ARU

הסוגיה של התיווך הפיננסי חשובה ומשמעותית, לא סתם קומהוף החליט לפתוח איתה את ההרצאה שלו. אם הבנקים יוצרים את הכסף מבלי לבצע תיווך פיננסי, הם למעשה לא תלויים בקיומם של הפקדונות בעת מתן ההלוואות. המשמעות היא שלבנקים המסחריים ניתנה בעצם שליטה כמעט מוחלטת על כמות הכסף במשק. כך למעשה אם הבנקים ירצו הם יכולים להזרים כסף רב כחוב ולגרום לניפוח בועות פיננסיות אדירות בתקופות גאות או לפוצץ אותן בתקופות שפל.

קומהוף מציין שהרגולציה של הבנק המרכזי על כמות האשראי שהבנק מייצר (כמו שמירה על יחס רזרבה) כמעט לא קיימת, מה שלדבריו מאפשר לבנק המסחרי לייצר כסף כמעט ללא מגבלות רגולטוריות אמיתיות מבחוץ.
לפיכך, נשאלת השאלה האם למעשה האוניברסיטה מכשירה דורות של כלכלנים עם הידיעה השגויה שהבנקים ממלאים תפקיד חשוב וחיוני במערכת הכלכלית כמתווכים פיננסים?
את הסתירה הזו הצפתי בפני הכותב הראשי של המאמר ב”הארץ” במספר הזדמנויות בחודשים האחרונים, אך הוא ושאר הכלכלנים המעורבים בכתיבה העדיפו להתעלם ולבסס חלק גדול מהמאמר שלהם על בסיס טענה זו.
כל שנותר למרצים לכלכלה בישראל הוא להציג את האסמכתאות שסותרות את טענותיו של קומהוף או לשנות את ספרי הלימוד או להמשיך להכשיר דורות של סטודנטים שילמדו כלכלה לא אמיתית.
מקורות והרחבות:
  • ההרצאה המלאה של קומהוף (מומלץ לסטודנטים לכלכלה שרוצים להבין איך באמת המערכת עובדת) –
  • ראש רשות הפיננסים בברטניה אדאיר טרנר מסביר שספרי הלימוד היום לא נכונים ומרחיב על מערכת הבנקאות (בתרגום לעברית) –

    .

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן