התקשורת לא אוהבת להתייחס ברצינות לבני-נוער. זה לא עניין חדש, אבל כן מצליח לעצבן בכל דור ודור את החבר׳ה הצעירים. העיתונאים ה״זקנים״ לא מתייחסים אליהם בכבוד כי הם מתקשים לראות את העולם מנקודת המבט שלהם, ולעיתים קרובות אף מתנשאים מעליהם. הצעירים, לעומת זאת, חושבים (כנראה בצדק מסויים) שהעיתונאים פשוט לא מבינים את הדור שלהם כפי שהם בצעירותם לא הובנו.
בסוף השבוע שעבר פורסמה ב-The Times כתבה תחת הכותרת ״איך עובד המוח של בני הנוער״, שניסה לתת טיפים להורים כיצד להתמודד על השינויים ההורמונליים שמשפיעים על ההתנהגות של הילדים שלהם. ג׳ני הרד, תלמידה מצטיינת בת 16, קראה את הכתבה והחליטה לא לעבור עליה בשתיקה. היא כתבה מכתב עצבני למערכת העיתון, שהחליטה לפרסם אותו בעמודי המכתבים למערכת.
ניל הנדרסון, עורך ב-BBC, קרא את המכתב והפיץ אותו בטוויטר. זה מה שהיא כתבה:
עצבנית.
אדוני, אני מתחילה להיות ממש עצבני מערימת הכתבות על בני נוער, ואיך מבוגרים מנסים להסביר את ההתנהגות שלנו.
אני תלמידה מצטיינת בת 16, כמו מרבית מחבריי. אנחנו לא אי-רציונליים ולא בוגרים כמו שאתם, המבוגרים, נוהגים לחשוב. גדלנו בתקופה של משברים פיננסיים, וכבר השלמנו עם העובדה שרובנו לא יוכלו למצוא עבודה. הפסקנו להתרגש מתמונות של מלחמה כי ראינו את הכאוס במזרח התיכון ובשאר העולם כשגדלנו. רובנו ציניים ופסימיים בגלל הסביבות שגדלנו בהן – מה שצריך להיות מספיק כדי להסביר את חוסר הסבלנות והכבוד שלנו, גם בלי ״מומחים״ שינסו לכתוב על זה כתבות.
האם אף אחד לא מצליח לראות שאנחנו פשוט כועסים על העולם בו אנחנו חיים? כועסים, כי אנחנו יודעים שאנחנו נצטרך לבלות את חיינו בלנקות את הבלגן שאתם משאירים מאחוריכם, בזמן שאתם לועגים לנו ומנסים לנתח את ההתנהגות שלנו כאילו היינו מין אחר של בעלי חיים?
הייתי רוצה שמבוגרים יתחילו להתייחס אלינו אחרת. לא כמו יצורים משונים מעולם אחר, אלא כבני אנוש אינטילגנטים – המחשבות שלנו אולי קצת שונות משלכם, אך הן עדיין מחשבות תבוניות.
הפסיקו ללמד את המבוגרים איך להתנהג בסביבתנו – במקום זה למדו אותם לכבד אותנו.
דרך BuzzFeed
אילוסטרציה: Shutterstock
