כתבה: יסמין לוי
כשנתקלתי באומנות הזכוכית של אורלי נתנאל, חשבתי לעצמי כמה מופלא ושונות יצירות אלה מחומרים אחרים שנתקלתי בהם. האמנות של אורלי ממחישה איך כל דבר יכול להיות בסיס מופלא ליצירה, גם מה שנראה לנו מורכב ולא שגרתי. אורלי, שהחלה לעסוק באמנות לפני שנתיים, יצאה לשנת שבתון במטרה לא לחזור ולמדה את מלאכת היצירה בזכוכית במקרה. המורה לריתמיקה בגנים רכשה תנור והחלה לנפוח באמצעותו יצירות ססגוניות. “הזכוכית היא חומר מיוחד, יפה יותר מקרמיקה וניתן ליצור באמצעותה תמונות בקלות. אנשים מתפעלים מזה על אף שאיני ציירת ואף פעם לא למדתי ציור. אשמח להציג את העבודות שלי בגלריה”.
המחשבה לצייר על זכוכית שבירה נראתה לי מסקרנת ופניתי ליוצרת בבקשה לתת פרשנות אישית משלה לכמה מהתמונות הנחקקות בהיסטוריה. היא נענתה בשמחה. היא התחברה בקלות לחלק מהיצירות ואחרות היו מאתגרות יותר עבורה. בתהליך השעתוק חדר מרכיב אישי ובעיני, דווקא האי דיוק והעיוות בחלק מהיצירות הפכו אותן מעניינות יותר. לבסוף, כל יצירה אייקונית יכולה לקבל טאץ’ שיהפוך אותה למקורית וייחודית. אני בעד למצוא את השלמות באי שלמות. “עבורי, העיסוק באמנות הוא סוג של הרפתקה”, היא משתפת לאחר האתגר, “ניסיון ליצור משמעות, פנטזיה או חלום בעזרת זכוכית וצבע. בעבודות כאן יש מנורות שצבע האור משתנה מאחור ושמתי מפיות מאחורי הזכוכית. פתחתם לי דלת עם המשימה הזו”.
התוצאות לפניכם:
ניל ארמסטרונג עושה היסטוריה על הירח, וכעת על זכוכית
אלברט איינשטיין בתיעוד האייקוני שלו. הכל יחסי בהחלט
תמיד יהיה לנו את פריז. אינגריד ברגמן והמפרי בוגרט ב”קזבלנקה”. וכעת אורלי ארט
ערפאת, ביל קלינטון ויצחק רבין ז”ל בעת החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993
“הניצוץ” של ג’ק ניקולסון. וכעת עוד יותר מנצנץ
ההליכה המפורסמת של הביטלס ב”אבי רוד”. כמו חייזרים ממאדים
ג’ון לנון ויוקו אונו. הצד שלו, הצד שלה במיטת השלום
הציור המפורסם “ארוחת צהריים על גורד שחקים”
“נברמיינד”. העטיפה האגדית של “נירוונה”. זה אמור להיות תינוק
המבט של הנערה האפגנית בצילום הבלתי נשכח של הנשיונל ג’יאוגרפיק
מוגש באמצעות לאומי עסקים שמסייעים לעסקים קטנים לגדול. כל עסק קטן מתחיל בחלום גדול. מוזמנים לשתף אותנו בחלום העסק שלכם בפייסבוק. יש לכם עסק עם סיפור מעורר השראה? כתבו לנו [email protected]
