מזג האוויר באוסלו מקפיא. האדמה מושלגת, הרוחות נושבות, ועל ספסל בתחנת אוטובוס יושב ילד קטן וקופא מקור. אין אף מבוגר לידו, אף אחד שדואג לו. הוא פשוט יושב ונראה אבוד.
בשלב זה צריך לקפוץ חיים הכט ולצעוק ״מה אתם הייתם עושים״. קמפיין נורווגי להעלאת המודעות לילדים הפליטים בסוריה עשה בדיוק את זה: הציב מצלמה נסתרת מול הילד הקופא ובחן מה אנשים עושים כשהם רואים ילד חסר אונים. משמח לראות שברוב המקרים האנושיות ניצחה: אנשים עצרו, שאלו את הילד למה הוא מחכה וסיפקו לו בגדים מחממים.
הילד עצמו סיפר שהוא יצא לטיול עם הכיתה שלו, מעילו נגנב והמורה שלו ביקשה ממנו להמתין ולחכות לה על הספסל. הוא לא יודע את מספר הטלפון של המורה, ובית הספר שלו נמצא במרחק של 65 קילומטרים משם. חוסר האונים הזה גרם ללב של הנורבגים להיפתח.
הקמפיין נועד כאמור לעלות את מודעות למלחמת האזרחים בסוריה. ״גם לילדים בסוריה קר״, אומר הטקסט בסוף הסרטון, ומזמין את הנורבגים לתרום כ-15$ עבור מעילים לילדים סוריים שנשארו ללא קורת גג.
