עינת פישביין מראיינת את ענת קם ב”מקום הכי חם בגיהינום” לאחר שהורשעה בריגול על גניבת 2,000 מסמכים מהצבא ומסירתם לעיתונאי. קם מספרת איך אשכנזיה עילאית כמוה מתאקלמת הכלא, על הזיקה שלה למדינה בעקבות הכלא, הפנייה מ”מחוברים”, חשש מאונס במקלחות, למה לא שינתה את העולם ואודות שת”פ אפשרי עם חגי עמיר.
כן, כן: “היתה לי מחשבה הזויה קצת”, מספרת קם, “חגי עמיר (אחיו ושותפו של רוצח ראש הממשלה, ע”פ) אמר, כשהשתחרר, שיקים עמותה לשמירה על זכויות אסירים. חשבתי שזה גימיק אדיר ומוצלח אם נשלב כוחות לטובת העניין הזה. בסוף לא ניסיתי כי הבנתי שהוא ירד מהעניין מהר מאוד, הוא משוחרר באמת, לא ברישיון, ולא חייב כלום לאף אחד. יותר קל לו להשאיר את העניין מאחור.
עוד ציטוט נבחר:
“הקלישאה הכי ישנה ושחוקה על בתי סוהר, היא הכי נכונה”, אומרת קם, “את באמת לא מסתכלת על העבירה. פשוט לא רואה את זה. הרבה יותר חשוב איך את בתור בן אדם לחיות אתו מאשר מה שעשית ושבגללו הגעת לבית סוהר. אם נפלת בחדר עם בחורה שעשתה תאונת דרכים – הדבר הכי סטנדרטי, שיכול לקרות לכולנו – היא יכולה להיות נורא מבולגנת, לא תשתתף בהוצאות משותפות, תשתה תה טיבטי ולא תנקה אחרי, אז על הזין שעשתה משהו שיכול לקרות לכולם. הרבה יותר טוב לחיות עם רוצחת בחדר נקי ונעים. השותפה שלי לחדר בחודשים האחרונים יושבת 13 שנה על רצח, וזה החדר הכי טוב שהיה לי במאסר. בהתחלה את אורחת שלה, כי היא במאסר ארוך, אבל אם יש כימיה טובה אלה הבנות שהכי קל לחיות אתן. זה הבית שלהן, אז הן שומרות עליו. לא שווה להן להסתבך בגניבות, אז את יכולה לישון עם ארון פתוח. יש להן הרבה מה להפסיד”.
לראיון המלא. תמונת שער: יובל אצילי
