ליאור שליין, מגיש תוכנית הטלוויזיה “מצב האומה”, העלה אתמול לפרופיל הפייסבוק שלו את הקטע הבא שנחתך בעריכה (“משהו שקרה באולפן ‘מצב האומה’ ולא הראינו לכם בטלוויזיה”) וחטף תגובות זועמות.
בקטע שעלה לפייסבוק ונחתך מהתוכנית גורי אלפי מספר איך הזמין חשפנית למסיבת רווקים והגיעה אשה בגיל של אמא שלו:
“מבחיל! סחר בנשים זה בידור?” – Anat Heiman
“לדעתי זה עצוב. אישה בגיל של אמא שלו שצריכה להופיע כחשפנית זה עצוב. לא מצחיק בכלל. סורי” – Adi Katsir
“מצחיק? קורע? באיזה קטע? שאישה מבוגרת צריכה להגיע לחבורת בהמות ״אינטיליגנטים״ מצחיקולים ולחשוף את עצמה להישאר עירומה ומושפלת בפניהם????? איפה ההומור כאן הסבר ונמק. זה עצוב ודוחה” – Adili Liberman
“ליאור, להקיא. על כולכם” – אריאנה מלמד
אותי זה מאוד הצחיק, בגלל הסיטואציה ההזויה והעצובה מאוד. לפעמים לצחוק זו דרך ההתמודדות הטובה ביותר.
: “אולי די להתייפייף כאילו שרוב הגברים לא הולכים למועדוני חשפנות או עושים מסיבות רווקות מלאות בסקס בחשפניות אז בחיאת די להיות פתאום צדקניים. כי אם מישהו מכם היה מספר את זה בחברה שלו כולם לא היו נקרעים מצחוק? ודבר שני מי שלא רוצה להיות חשפנית לא מתפשטת נקודה, אף אחד לא הכריח את האישה הזו לעבוד בזה, היא בחרה בכך וכנראה יש סיבות כלכליות שעומדות מאחורי זה שנוחות לה היא לא מסכנה היא בחרה בזה נקודה”.
: “יש לכם את זה ביותר צדקנות?”.
אין טעם להתייחס לשאלה אם ראוי היה מלכתחילה להעלות לפייסבוק את הקטע שנחתך מהשידור מכיוון שהאינטרנט הוא כר פורה לתכנים שנפלו לרצפת העריכה ולחומרים האלה תמיד יש קהל. אם ראוי היה להסיר את הקטע לאחר הפרסום, זו כבר שאלה שהתשובה שלה מובנת מאליה, לפחות עבורי. שלילי בהחלט, מכח חופש הביטוי של היוצרים ועניין לציבור. כל עוד יש עניין בתוכן, וכל עוד אלפי לא בייש או עלב באדם מסוים, זכותו המלאה להתבטא וכל מי ששם על עצמו תווית של נעלב מקצועי עושה זאת משיקולים אחרים, רק אל תקראו לזה פמניזם.
המשפחה הצפופה שמכונה בטעות מדינת ישראל נותנת פתח ללחצים קהילתיים שלא היו יכולים להצליח במקומות אחרים. מעבר לכך, נדמה לי שהגישה של רבים כאן להומור אינפנטילית ושטחית להחריד, שלא לומר סחי בלטה. למה אני מתכוון? לואי סי. קיי, סטנדאפיסט, שחקן, במאי ומפיק אמריקני זוכה פרסי גראמי ואמי, סיפר פעם בדיחת אונס לפמינסטית: “אני נגד אונס”, הוא אמר, “אתם לא צריכים לאנוס אף אחד .אלא אם כן יש לכם סיבה ממש טובה. נגיד, אתם רוצים לשכב עם מישהי אבל היא לא מסכימה”. בישראל, סביר להניח, התבטאות כזו לא הייתה עוברת בלי חרם וקריאה ללינץ’ בכיכר העיר. ואילו בארה”ב יש
פמינסטיות שצוחקות ממנה. הסיבה: רק פסיכופט יתייחס לבדיחה כזו כלשונה. לא כל סיפור צריך להתקבל פשוטו כמשמעו. השיח עשיר וכולל גם דרש ולא רק פשט.
כאשר גורי אלפי מספר לנו על מסיבת רווקים הוא גם מתאר ברגישות את העליבות שבסיטואציה האנושית האיומה הזו וכן, גם את מה שמצחיק בה. כי גם זה חלק מהמציאות היומיומית בישראל. אנשים עורכים מסיבות רווקים ומזמינים אליהן חשפניות מדי יום ושום מחאה פמיניסטית לא בהכרח תשנה את המצב הזה. אציין בנקודה זו שלא הייתי מימי במסיבת רווקים והמצב של חבורת גברים מול אשה עירומה נראה לי עלוב ונורא. עם זאת, הוא אינו עלוב יותר מקבוצה של נשים מול חשפן עירום במסיבת רווקות. הנקודה העקרונית היא כי כאשר אנחנו שומעים סיפור כזה ואפילו צוחקים, המשמעות המיידית אינה בהכרח שאנחנו “צוחקים על חשפניות” או “תומכים בסחר בנשים” אלא צחוק מהמצב המתואר מבלי בהכרח לתמוך באישרורו. גם שיט כזה הוא חלק מהחיים ואפשר להתייחס אליו בהומור כאמצעי ביטוי אמנותי.
החונטה הצדקנית לא תוביל אותנו להיות חברה צודקת יותר אלא מצונזרת יותר. היא לא תגן על אשה אחת באמצעות מישטור השיח. התקפות מעין אלה עשויות להצביע על תהליך זוחל של סתימת פיות דווקא מצד מחנה שמגדיר עצמו ליברלי. קומיקאי מבריק אחר, ג’ורג’ קרלין, אמר פעם: “שמתם לב שרוב הנשים שמתנגדות להפלות הן כאלה שלא תרצו לזיין מלכתחילה? בהחלט יש איזון בטבע”. אז הוא אמר. האם זו אמירה שפמינסטיות אמורות לתמוך בה בגלל המטרה או להתנגד בגלל הזלזול בנשים? לא כל כך פשוט.
הומור מטבעו לא מיודד עם התקינות הפוליטית. כשהוא טוב, הוא מתאר סיטואציות מוקצנות שהן הכל מלבד תקינות. אם צריך לפסול קטע שמזכיר חשפנית מבוגרת בנימוק של ביזוי נשים, אז אסור לצחוק על מתנחלים בנימוק של אפליה גיאוגרפית ואסור לצחוק על חרדים בנימוק של פגיעה ברגשות הדתיים ואסור לצחוק על שמנים בנימוק כבד משקל ואסור ללעוג לנמוכים כי זה נמוך מדי וגם הומור עדתי הוא לא לגיטימי ועוד. חברה שפויה תאפשר לכולם לצחוק על כולם ולא תחתור לחברת פרווה בה אסור לצחוק על שום דבר ואף אחד לא צוחק.