מדד הביג מק שמפרסם האקונומיסט מ-1986 מספק השוואה של מחירי המבורגר “ביג מק” של מקדונלד’ס במדינות שונות. זו דרך לא מדעית למדוד את שווי כח הקנייה של מטבעות, שהפכה למדד פופולרי להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות.
במילים אחרות, ה”בורגרנומיקס” (“כלכלת המבורגר”) היא דרך מעניינת לבחון אם אנחנו משלמים ביוקר על ההמבורגר שלנו ביחס למדינות אחרות, ואם כן, אפשר אולי להסיק מכך על המחירים שאנחנו משלמים עבור סחורות אחרות.
ההנחה ביסוד השיטה היא כי שער החליפין בין שני מטבעות צריך באופן טבעי לכוון לכך שכל מוצר או שירות יימכר במחיר שקול במדינות שונות ביחס לשער החליפין של המטבע. הביג מק נבחר כיוון שזהו מוצר שניתן להשיגו במדינות רבות, והזכיינים המקומיים של מקדונלד’ס נוטים לנהל מחירי עלות לפי האספקה המקומית. על כן, מדד ביג מק מאפשר לערוך השוואה בין שערי מטבעות רבים. למשל, המחיר הממוצע של ביג מק באמריקה בינואר 2014 היה 4.62$, ובסין המחיר היה 2.74$ בשער החליפין של השוק. על כן, מדד הביג מק הגולמי קובע כי היואן הסיני נמצא בהערכת חסר של 41% באותה עת.
על פי מדד הביג מק המעודכן, בישראל מחיר הביג מק בינואר 2014 היה 5.02$, הערכת יתר של 28.3%. בארה”ב, לשם השוואה, המחיר הממוצע של הביג מק היה 4.62$. ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם במדד הביג מק לחודש ינואר, אחרי ברזיל, קולומביה ופרו. ושימו לב מה קרה למחירי הביג מק בארץ בשנתיים האחרונות, בהתאמה לתוצר המקומי הגולמי:
מדד ביג מק אינו כלי כלכלי מדעי במיוחד, שכן מחיר הקציצה מושפע ממשתנים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם: במדינות רבות, מזון מהיר ברשתות בינלאומיות יקר יחסית למזון במסעדה מקומית. סיבות אחרות לפערי מחיר הן תחרות מוגברת (או מעטה יותר במקרה של ישראל) בשוק המזון, בהשוואה לתחרות בארצות הברית, אך הגרף הזה בפירוש עשוי להעיד על הזינוק המטורף במחירי המזון בישראל בשנים האחרונות.
