השחקן, הקומיקאי והפזמונאי מנחם זילברמן, כוכב “חדוה ושלומיק”, מת הלילה (בין ראשון לשני) מדום לב בלוס אנג’לס, בגיל 67. על פי דיווח ב”דה פוסט“, בני משפחתו של זילברמן הזעיקו את כוחות ההצלה, אך הרופאים לא הצליחו להחיות אותו.
זילברמן היה מראשוני הסטאנדאפיסטים בישראל. ב-1971 הוא השתתף זילברמן בתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה הראשונה בישראל “חדווה ושמוליק”, שם שיחק את שלומיק, קיבוצניק הפוגש את חדווה, עירונית-בורגנית מהרצליה פיתוח (בכיכוב יעל אביב) והם עוזבים את הקיבוץ ומנסים את מזלם בעיר הגדולה.
הסדרה זכתה לפופולוריות רבה, והפכה את זילברמן לכוכב, אך הוא התקשה למצוא תפקידים נוספים, בגלל הזהות שנתפסה בציבור בינו לבין שלומיק הקיבוצניק. ב-1975 שיחק בסרט הפולחן “גבעת חלפון אינה עונה” בתפקיד החייל וסרמן הקורא מן הספר “על כל שאלה תשובה” מאת יצחק לבנון.
זילברמן נמנה עם החבורה שהקימה את להקת כוורת והשתתף במסגרתה בתפקיד קומי כמספר סיפורים, בין השאר במערכונים “הסיפור המחריד על הילד מברזיל” ו”מקהלת השפלה בניצוחו של חולילו לומברטה ובהדרכתו”. השתתף במופע וכתב חלק מאופרת הפופ של כוורת “סיפורי פוגי” ב-1972.
בשנת 1973 הוא היה הקריין המספר בלהיטי כוורת והשתתף בכתיבת “המגפיים של ברוך”, “ככה היא באמצע” ו”אוכל ת’ציפורניים”. בשנות ה-80 הוא כתב לדודו טופז מערכונים שונים כולל “משה והאורנג’דה”. אחת מתוכניותיו המוצלחות של זילברמן הייתה “ערב בלי אשתי”, אותה הציג 600 פעם ברחבי המדינה.
ב-1998 הוא נפרד מאשתו, חוקרת הספרות דורית זילברמן. הוא עקר לארה”ב לפני כ-15 שנה, שם עבד כמדריך תיירים, נהג מונית ולעיתים קיבל תפקידים מינוריים בסצנה ההוליוודית. זילברמן הותיר אחריו שלושה ילדים, דין, אביגיל ותום, בתה הבכורה של המשוררת ועורכת הדין דורית זילברמן אותה אימץ.
