4 דברים שרני רהב מפספס בענק בעניין שרון שפורר (עדכון)

עדכון: רהב מגיב במכתב:

בכתבה שפורסמה בגיליון החדש של מגזין “דה מארקר” שרון שפורר מצטטת שיחה שלה עם יחצ”ן העל רני רהב, בספטמבר 2013, בעקבות פוסט שהעלתה לדף הפייסבוק שלה בעניין מכתב שכתב נוחי דנקנר לעובדי אי.די.בי שבשליטתו. יום קודם לכן דיווחה אי.די.בי על הפסד של 1.3 מיליארד שקל, ונוחי ביקש לעודד את העובדים. “כהרגלו, הוא הרבה להשתמש במליצות כמו תנופה והתחדשות והודה לעובדים על היותם ‘שותפים לדרך”, כתבה שרון וציטטה את דברי רהב אליה:

“שרון, אני שם בצד שאת יודעת שאני נורא אוהב אותך באופן אישי, אבל אם את מכניסה את השם שלי לפייסבוק שלך את מתחילה מלחמת עולם. אני לא רוצה לריב איתך, עבודה זו עבודה. אם את מכניסה אותי בנשימה אחת עם עובדי שופרסל ומנסה לסכסך ביני לבין עובדים, אני מרגיש חופשי לעשות מה שאני רוצה לגבייך בתקשורת. את רוצה פייט, את תקבלי, אבל אני לא אעשה את זה מהר כי אני אוהב אותך. אל תשחקי באש איתי…ברגע שאת מכניסה אותי לפייסבוק בקונוטציה הזו את נותנת לי אפשרות לדבר עלייך בכל התקשורת (…) כמו שאני מדבר על שלי יחימוביץ’, אני אדבר גם עלייך. אבל כשאני אכתוב עלייך את תרגישי את זה יום יום שעה שעה. לך יש מקום אחד לדבר עליי – TheMarker – לי יש מקום לדבר עלייך בכל ערוצי הטלוויזיה של מדינת ישראל, אבל אל תגררי אותי לשם, אוקיי? כי מה שאת עושה הוא לא הוגן. לך יש עבודה לשרת ציבור, לי יש עבודה לשרת ציבור וגם כוח, ואני עושה זאת באהבה ובריספקט. אני מצפה לתקן את הפייסבוק באופן מיידי”.

כאשר שפורר כתבה לו שזה לא יקרה, רהב הגיב: “בסדר, אין בעיה, סבבה. רק אני אומר לך בהזדמנות הראשונה תחטפי ממני טיל רעל בטלוויזיה, שאת לא תצאי מהבית”.

השיחה אף הוקלטה:

רהב הגיב בפוסט מאשים בפייסבוק עם תמונתה של שפורר:

עיקרי הטענות של רהב והתשובות עליהן מודגשות:

1. העיתונאית הקליטה אותי!

“אין לי בעיה עם הקלטת, התכוונתי לכל מילה. כל אדם בישראל צריך לדעת שכשמדברים עם שרון שפורר אתה מוקלט, מהיום תזהרו כשאתם מדברים אתה. זכותה להקליט, אבל מחובתה להשמיע מה שהיא אמרה, אבל היא פועלת בשיטות אפלות וקשות שמתאימות לפוטין”.

כל עיתונאי אמור להקליט את הראיונות שלו. מי שאומר דברים לגיטימיים לא צריך להיזהר.

2. שפורר לא פירסמה את השאלות שלה

3. שפורר לא ביקשה תגובה

“אמנם, השיחה של רני ושלי מרכזת את עיקר תשומת הלב בכתבה – אבל כדאי לשים לב לסיפור שלפחות על פי רמיזתו המאיימת של רהב נשמע הרבה יותר מפחיד עבור כולנו. וזה הסיפור על רועי ורמוס, מנכ”ל פסגות לשעבר. לפני כמה שנים פתח זוהר גושן יור רשות ני”ע לשעבר בחקירה נגד ורמוס שבגללה העיפו אותו מכסא מנכ”ל פסגות. עד החקירה הזו הרבה ורמוס לצאת נגד טייקונים בכל מיני הזדמנויות. בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום אחרי ששילם קנס. בזמן שורמוס הורחק משוק ההון בצעד משפיל – גושן ושאר בכירי רשות ני”ע שהעלימו עין מכל ההתנהלות הבעייתית (לכאורה) של דנקנר באי.די.בי עברו לעבוד או לבצע שירותים תמורת מיליונים, אצל נוחי דנקנר.
מאז הורדת הכתבה לדפוס, סיפר לי עוד עיתונאי (מלבד שני העורכת שמופיעה בכתבה) על שיחה דומה שרהב ניהל איתו בו הזכיר את שמו של ורמוס. ועכשיו נשאלת השאלה המטרידה מכל – האם רהב סתם איים מן הפה לחוץ והשוויץ בכוח לא לו או שהוא ידע משהו על הסיבה שבגללה נפתחה חקירה נגד ורמוס. הייתי שמחה אם המראיינים של רהב היום בתוכניות הרדיו (כי הבנתי שהוא עולה לכמה תוכניות כאלו – ישאלו אותו דווקא את השאלה הקשה הזו ולא יתנו לו עוד פעם לשדר את המסרים המשעממים שלו”.

4. הדבר העיקרי שרהב מפספס

האופי הצבעוני והמוחצן של רהב, העובדה כי לא בהכרח מדובר באדם שלילי כפי ששונאיו מנסים לתאר אותו (הכתבה ב”דה מארקר” מדגישה עד כמה כל מי שמקיף את רהב מספר על איש טוב שאוהב לעזור למכרים בשעות קשות, בלי לדפוק חשבון, מה שידוע גם לי), ממחישה כי רהב עצמו אינו הבעיה אלה העוצמה הבלתי רגילה שצבר בתקשורת ואליטת ההון הישראלית בשנות ה-80 וה-90.

עם המעבר של רהב בשנים האחרונות מעמדה של מי שנמצא מאחורי הקלעים לשופט סלב שמככב ב”כוכב הבא” וכדמות סאטירית ב”ארץ נהדרת” ומי שמנהל קרבות מתוקשרים, לראשונה בשם רני רהב ולא למען לקוחותיו, מסמנת את נקודת מפנה שעלולה להתגלות כקריטית עבור האיש. דווקא המעבר לקדמת הבמה מאירה זרקור על קשריו של האיש מאחורי הקלעים. זרקור שאינו רצוי ללקוחותיו שאוהבים יותר מכל דיסקרטיות. רהב הופך בהדרגה ממוכר אייטמים לסיפור בעצמו. האיש אמנם עדיין מחובר ומניע מהלכים מאחורי הקלעים אך צבר את עיקר כוחו על בסיס מבני הכח של החברה הישראלית בעבר, וכידוע תהילת עולם המתבססת על השפעה ופרסום עשויה להיות חמקמקה וחולפת.

רהב מתייחס לעצמו כאושיית פייסבוק אך בפועל, בשימוש שלו ברשת החברתית (דף פייסבוק עם 67,000 עוקבים, פוסטים שנחשפים ל-900,000 חברים בשבועות מסוימים) אך כוחו זה נובע מהשם והמעמד שצבר רהב בעבר. כיום הפלטפורמות הציבוריות של רהב נועדו אך ורק לקדם את רהב האיש ולא את לקוחותיו. תמונת הקאבר של הדף מלאה ברהב. תשעה רני רהב לפחות, לפי הספירה שלי.

הממזרים שינו את הכללים ואף אחד לא טרח לספר לרהב. אולי אתבדה, אך קונסול הכבוד של איי מרשל, נושא הכלים של נוחי דנקנר בימיו הטובים, ראשון המגוננים על אייל גולן, מבקר המחאה החברתית וכל וכל אלה שלא מכירים תודה לטייקונים, הגיע לנקודה בה כוחו עומד לו לרועץ. הסימפטיה של ההמונים במדיה החדשה נתונה למדוכאים, לנאבקים, לחלשים, לאנדרדוגים, לחדשנים ולרעבים. רהב אינו אף אחד מאלה. בהתגוללות שלו על חופש הביטוי של שפורר, ברצון הלא סמוי לסגור את הפייסבוק לכמה ימים כצעד מנע להפצת שמועות בפרשת הזמר המפורסם, הוא ממחיש עד כמה הרשתות החברתיות זרות לו, ארץ שלעולם לא תהיה נחלתו. טיל רעל בטלוויזיה חוזר כמו בומרנג ברשת.