האם יכול להיות שסטטוס שלא פורסם עדיין נחשף גם אם לא לחצתם על כפתור ה-Post?
כן, על פי פייסבוק. הרשת החברתית היא ממלכת השליפות מהמותן, סטטוסים שנכתבים כלאחר יד ולעתים קרובות גם פוסטים נמהרים שחושפים יותר מדי וללא כל סינון.
אך במקרים רבים אחרים, משתמשי הרשת החברתית נעצרים רגע לפי לחיצה על כפתור הפרסם. האם באמת כדאי לפרסם את ההערה הפוליטית הזו, האם החברים שלכם באמת רוצים לראות תמונה נוספת של התינוק או החתול שלכם? במקרים רבים אנחנו מתחילים לכתוב פוסט בפייסבוק ואז מתחרטים, פעמים רבות בצדק.
לרוע מזל, האלגוריתם רב העוצמה של פייסבוק מתפקד כאח גדול ברשת החברתית, ויודע מה הקלדתם – גם אם החלטתם לא לפרסם. מתברר כי גם התכנים שהחלטתם לא לשתף אינם פרטיים לחלוטין. פייסבוק מכנה את כל אותן מחשבות שלא פורסמו “צנזורה עצמית”, וההנחיות בדבר תיעוד פוסטי הרפאים האלה מופיעות בנייר מחקר שנכתב על ידי שני חוקרים בפייסבוק, ד”ר סאוביק דס מאוניברסיטת קרנגי מלון ומתמחה בהנדסת תוכנה בפייסבוק, ואדם קריימר, מדען דאטה בפייסבוק. המחקר שלהם אודות הצנזורה העצמית מבוסס על סטטוסים, פוסטים ותגובות שלא פורסמו ונאספו מחמישה מיליון משתמשי פייסבוק דוברי אנגלית. המחקר חושף רבות על האופן שבו פייסבוק עוקבת אחר המחשבות הכמוסות שלנו ומה היא חושבת עליהן.
השיטה לאיסוף הטקסטים שלא פורסמו פשוטה למדי: פייסבוק שולחת קוד לדפדפן שלכם שמנתח אוטומטית את כל מה שאתם מקלידים בתיבת טקסט ושולח את המטא דאטה בחזרה לפייסבוק. שמירת טקסט בזמן אמת במהלך ההקלדה נפוצה גם באתרים אחרים. למשל, ג’ימייל שומר אוטומטית טיוטות של הודעות במהלך ההקלדה. גם אם אתם סוגרים את הדפדפן מבלי לשמור, לרוב כאשר תפתחו את הדפדפן וג’ימייל מחדש, תצפו בעותק שלם (כמעט) של ההודעה שהקלדתם בתיקיית הטיוטות שלכם. פייסבוק מיישמת טכנולוגיה דומה. ההבדל המשמעותי בין פייסבוק לגוגל הוא כי האחרונה שומרת את ההודעות בטיוטות כדי לשרת את המשתמשים, ואילו משתמשי פייסבוק לא מצפים שהרשת החברתית תאסוף את המחשבות שהחליטו לבסוף לא לפרסם, או שתנסה להפיק מהן רווחים. פייסבוק מנתחת במודע מחשבות שהחלטנו בכוונה לא לפרסם.
זאת ועוד, עבור משתמש מהשורה קשה לדעת כי הרשת החברתית נוהגת כך על פי מסמך הפרטיות שהוא מאשר. במסמך Data Use Policy, תחת סעיף בכותרת Information we receive and how it is used, נכתב כי החברה אוספת מידע שאתם בוחרים לשתף או כאשר אתם “צופים או נמצאים באינטראקציה עם דברים”. הניסוח המעורפל הזה לא מרמז כי היא אוספת תכנים שהחלטתם במודע לא לשתף. הקלדת טקסט ומחיקתו בתוך תיבה נחשבים כסוג של אינטראקציה, על פי פייסבוק, אך מעט מאוד משתמשים, אם בכלל, יעלו זאת על דעתם.
נציג של החברה מסרה לג’ניפר גולבק, מנהלת מעבדת האינטאראקציה אדם-מחשב ופרופ’ חבר באוניברסיטת מרילנד, כי פייסבוק מאמינה כי צנזורה עצמית נכללת במדיניות הפרטיות של החברה. נציג החברה ציין כי על אף שהחברה לא אוספת בשגרה טקסטים של פוסטים שלא פורסמו, האפשרות הזו קיימת מבחינה טכנולוגית. במחקר של דס וקריימר מצוין במפורש כי החברה מבקשת לחקור לעומק מדוע משתמשים מחליטים לא לפרסם סטטוס ולמה. אם החברה עוקבת אחרי טקסטים שלא פורסמו למטרות מחקר, היא בהחלט יכולה לעשות שימוש במטא דאטה הזה לכל מטרה אחרת. אם פייסבוק תגלה למה משתמשים חזרו בהם מכוונתם לפרסם תוכן, היא עשויה לדעת מה עשוי לגרום להם לפרסם בכל זאת או להגיש להם פרסומות על פי המידע שחששו לחשוף.
אם אפשרות זו מצמררת אתכם הרי שבצדק. פייסבוק לא מסתפקת בידיעה של מה שפירסמנו. היא רוצה לדעת מה אנחנו חושבים לפרסם עוד לפני שפירסמנו, גם אם לא נפרסם.
ידיעה זו מתווספת לגילוי האחרון בארה”ב, לפיו ה-FBI יכול להפעיל מצלמות רשת במחשבים מבלי שהאור האדום בהן ידלק, כשיטה לעקוב אחר עבריינים וחשודים ללא ידיעתם. דרך Slate.
תמונת שער: Shutterstock
