הבמאית ליאת מר שהתה במשך שנתיים עם אסירות וסוהרות בכלא נווה תרצה, שנאלצות לחלוק יחד חלל דחוס במסדרונות האגף ובין ארבעת קירות התא. התוצאה היא “סגורות”, אם תרצו גירסת הריאליטי של סדרת המופת “כתום הוא השחור החדש”.
“סגורות” הוא סיכום ההסרט שנוצר בעקבות החוויה שעברה, שישודר הלילה ב-22:00 בערוץ 8. דברי היוצרים:
“מתחת לאף ומעבר לכביש מתקיימים חיי שגרה בנווה תרצה, כלא הנשים היחיד במדינת ישראל. מתוך 200 האסירות פוגשת המצלמה שלוש נשים צעירות שזהו מאסרן הראשון: שון, הילדה הטובה של הכלא, לא מאמינה שיופחת שליש ממאסרה; מריה היפה מגדלת את בנה התינוק בתא צבוע צבעי פסטל ומוקף סורגים; נרימאן שבורת הלב מנהלת דרך הטלפון הציבורי מערכת יחסים עם אסיר שלא פגשה מעולם. נלן הסוהרת, שלבה רחב יותר מנוהלי הכלא הנוקשים, מעדיפה לא לחשוב על פשעי האסירות”.
מתוך ראיון של מר ל”טיים אאוט”:
“לציבור הרחב יש תפיסה על בתי כלא שמקורה לרוב ביצירות תרבותיות, האחרונה מביניהם הייתה “כתום זה השחור החדש”. צפית בסדרה? עד כמה העלילה קרובה למציאות שאליה נחשפת?
“תוך כדי צילומי הסרט צפיתי בסדרה ואמרתי למריה (אחת מגיבורות הסרט – ב”ט) שהיא חייבת לראות את זה. בסופו של דבר הסדרה היא דמיוניות ומתרחשת בארצות הברית, אבל מה שכן מזכיר את המציאות בנווה תרצה הוא עניין החבורות האתניות. גם כאן יש קבוצות סגורות: רוסיות, ערביות, דרום אמריקאיות, אבל זה לא נראה כמו ‘אוז’. שלילת חירות זה אמנם דבר מאוד אכזרי, אבל במציאות, בסופו של דבר, זה קטן, אינטימי, אמיתי”.
