קולות צרצרים שמצרצרים להם יחד בלילות הם תופעה שרבים מאיתנו מכירים היטב אך לא מקדישים לה מחשבה נוספת. הרוב יתייחסו לצרצורים כאל מטרד ומעטים יקדישו מחשבה לכך שהצרצרים משנים את מקצבי צרצוריהם ועוצמתם כדי להכריז על אהבתם ובעצם מדובר בשפה זרה. ככל הידוע, רק אדם אחד, ג’ים וילסון, הקליט יצירה יפהפיה שמתבססת על צרצור הצרצרים בחצר ביתו.
וילסון הפיץ את היצירה המקורית עוד בתקליטור שיצא ב-1992 בשם God’s Cricket Chorus וחלקים ממנה שולבו בשיר שיצא באותה שנה בשם Ballad of the Twisted Hair, בהפקת וילסון. הוא גילה כי כאשר מאטים את הצרצורים ומנמיכים את גובה הצליל, מתקבלת התוצאה המופלאה הבאה. וילסון, יחד עם רובי רוברטסון, פנו לזמרת האופרה בוני ג’ו האנט וגייסו אותה כדי ללוות בשירה את מקהלת הצרצרים.
האנט הסבירה ל-Hearing Voices ב-2004:
“רובי רוברטסון פנה לי כדי שאשתתף בפרויקט. הוא אמר לי: ‘אני רוצה שתעשי מה שמתחשק לך. אגב, את מלווה בשירתך צרצרים. כאשר שמעתי אותם התביישתי בעצמי משום שלא כיבדתי אותם מספיק. התוצאה שהתקבלה נשמעה לי כמו מקהלה אנושית מוכשרת להפליא. לא זאת בלבד, הם שרו בסולם של שמונה טון. הם התחילו נמוך, אז נשמע קטע ביניים, מרווח ואז פזמון חוזר. הצליח כל הזמן הלך וגבה. הם שרו בצרצרית וחשבתי לעצמי שאני כמעט יכולה להבין אותם”.
תמונת שער: Shutterstock
