חברה תיעדה את השינוי שעברה בראיון בכתב, שלב אחר שלב.
1. לאחר שעה ו-15 דקות: לא נראים סימנים
2. שעה ו-18 דקות:
3. שעה ו-45 דקות
את מרגישה משהו?
– לא.
– אלה צבעים בהירים!
– כן. וזה הולך ומחמיר.
4. שעה ו-49 דקות
5. 3 שעות ו-15 דקות
“זה היה רעיון לטוב לקנות עפרונות צבעוניים”.
6. 4 שעות ו-30 דקות
“לא ציירתי את העיניים. את רוצה שאצייר את העיניים? לא מתחשק לי לצייר את העיניים”.
7. חמש שעות ו-45 דקות
משלב זה היא ציירה באור עמום.
“הנה לך. אני סגלגלה”.
מאוחר יותר: “אני מציירת את העיניים בסוף כי אני לא רוצה שהציור יביט בי כשאני מציירת. אני לא רציתי שהתמונה תביט בי בכלל”.
8. 7 שעות
“איבדתי את העפרון השחור. יש לי רק עפרונות צבעוניים”.
9. 7 שעות ו-45 דקות
10. תשע שעות
לאחר 45 דקות בחשיכה, כשהיא מאזינה לפינק פלויד, היא החלה לצייר שוב.
11. 9 שעות ו-45 דקות
נראה שהיא לא הייתה מרוצה מהציור האחרון, ועל כן הפסיקה אותו באמצע והתחילה חדש: “ניסיתי לצייר את מה שהיה בראשי, אך באמצע קרו דברים מחוץ לראש במקום זאת”.
12. 10 שעות וחצי
