חילופי דברים קשים התנהלו היום בפייסבוק בין הזמר שצפוי להיחקר בחשד לקיום יחסי מין עם בת 15 לבין הבלוגר שחשף את שמו, על אף צו איסור הפרסום שהוטל על כל פרטי הפרשה.
“לכל מעריציי ולאנשים שאוהבים אותי, אני כותב לכם כרגע ממועדון בתל אביב”, כתב אמש הזמר. “אני רואה את הרצח אופי שנעשה לי. אבל לא צריך להתייחס לבן אדם שכל החיים שלו סבל מאנשים. ילד כאפות שבקרוב אסגור לו את האתר מבטיח לכם. הכל בסדר אצלי ברוך ה’. אני עובד מופיע ומבלה ומכין לכם מופע חורף שכולכם תוכלו ליהנות. אוהב את כולכם ובעזרת ה’ נתראה רק בשמחות ובהופעות”.
הבלוגר הגיב:
“סבלתי הרבה כשהייתי ילד, אבא שלי עזב את הבית כשהייתי מאוד צעיר, גדלתי בפנימיה אליה נשלחתי על ידי המשפחה שלי, אבל תראה מה זה, למרות כל זה הצלחתי לבחור במסלול אחר. בחרתי לצאת מהמקום הזה, לעשות ממנו משהו, לקחת את כל הרע והמגעיל ולעשות ממנו משהו טוב, עבורי, עבור האנשים שסביבי, ועבור כל מאות אלפי הקוראים שמלווים אותי”. “אני אולי לא עשיר כמוך, ובטח שלא מפורסם כמוך, אבל אני מאמין בדרך שבחרתי….כרגע – אם תרצה או לא – מתנהלת נגדך חקירה משטרתית… רק פרסמתי את מה שכולים יודעים ומפחדים להגיד… אני מאמין שאם אתה אשם, תשלם על כך מחיר”.
על פי הפרסום הראשון של גיא פלג אמש בחדשות 2, זמר ידוע חשוד שקיים יחסים עם בת 15. על פי הפרסום הזה, בעקבות סרטון שהגיע לידי המשטרה בו נראה זמר מפורסם מקיים יחסי מין עם נערה בת 15, זומנה הנערה לעדות וסיפרה כי היחסים היו בהסכמה. מאוחר יותר דווח ב-ynet כי עוד צעירות השתתפו במעשים שנחשדים כבעילה אסורה בהסכמה, ושישה גברים חשודים במעורבות בפרשה, בהם קרוב משפחה של הזמר המפורסם וזמר מפורסם נוסף. על פי החשד, הנערות השתתפו במספר מפגשים עם הזמרים וחברים נוספים בהן עישנו סמים קלים.
המצב ההזוי בו מדינה שלמה משתפת שמועות שאסורות בפרסום רשמי בכלי התקשורת אינו חדש והוא תוצאה של אנומליה משפטית. בתי המשפט מוציאים צווי איסור פרסום גורפים על פי בקשת המשטרה ושניהם מתעלמים מכך שהעולם בו הוכן הבסיס המשפטי על פיו הם פועלים כבר אינו קיים. המידע זורם בכל הערוצים – אם זה בווטסאפ, סמס, הודעות פייסבוק, סטטוסים ועוד – וכל ניסיון לחסום את זרימתו בצו איסור פרסום הוא בגדר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
למעשה, צריך לשנות את שמם של צווי איסור פרסום במציאות הנוכחית לצווי זירוז פרסום, משום שהם יוצרים באזז מתגבר במדיה של אנשים שמפיצים את השמועות, מתגרים בצו האיסור המשטרתי ועושים צחוק מבתי המשפט. הפארסה היא היומרה לשלוט בפרסומים בעידן של מדיה מבוזרת של שלל ערוצים אישיים שעומדים לרשות כל משתמש. התקשורת הממוסדת מודעת לאובדן השליטה במידע ובאופן הפרסום שלו, ובניסיון להתמודד עם הזירה המשתנה, מתכתבת עם התקשורת האלטרנטיבית במדיה החברתית באמצעות רמזים וקריצות. צרכן התקשורת הנבון שניזון ממספר ערוצים שונים: כלי התקשורת האלקטרוניים, העיתונים והמדיה החברתית, מפענח את הסימנים האלה ויכול בקלות להבין על מה מדובר.
טריקים ושטיקים
ככל שהרשת מתקדמת, בתי המשפט גוזרים על התקשורת הממוסדת התיישנות. פקודת העיתונות וחוק איסור לשון הרע הנגזר ממנה מיושנים, ואינם מתייחסים לתקשורת ברשת שדומה יותר לרכילות שעוברת בשפת הדיבור מפה לאוזן, ובין עיתונות מקצועית למידע לא בדוק. לעתים אף אותם העיתונאים או עובדי התקשורת שכבולים בכלי המדיה המסורתיים, מנצלים את המדיה החדשה כדי להפיץ דברים גלויים בגובה העיניים עם החברים שלהם.
אחת מאמות המידה לתקשורת טובה היא אמינות וזו אינה יכולה להתבסס על פרסום שמועות לא מבוססות. מנגד, חלק גדול מפרטי הפרשה המדוברת אינן שמועות אלא בדיקה או חקירה שהמשטרה עורכת בעקבות מידע שהגיע לידה. אם רוצים להימנע מפרסום הדרך האפקטיבית ביותר היא מניעה – קרי, המשטרה חייבת לפעול בחשאיות מוחלטת. מרגע שדלף מידע לתקשורת, הניסיון למנוע את פרסומו הוא נואל ונידון לכישלון מראש. כולם יודעים את זה. במשטרה יודעים את זה. בתקשורת יודעים זה. ברשתות החברתיות בוודאי שיודעים את זה, ובכל זאת כולם משתתפים במשחק שכלליו השתנו מזמן. אסור להוציא דיבתו של איש שלא נשפט או הורשע ועשוי, כמו לא מעט מקרים בעבר, לצאת מהפרשה זכאי או ליפול קורבן לניסיון מכוון להשחיר את שמו.
מצב בו טענה לא מוכחת של אדם שמגיעה למשטרה ונבדקת עלולה להרוס מוניטין (טוב יותר או פחות) שנבנה בעמל במשך עשרות שנים הוא בלתי נסבל. מצד שני, כאשר מדובר באנשים מפורסמים, הסקרנות הציבורית מניעה את המדיה לעסוק בפרשה בהרחבה. הדרך היחידה להתמודד עם מצב זה אינו באמצעות צווי איסור פרסום אלא חקירה מהירה ויעילה של המשטרה, שימוש מתוחכם במדיה מצדה (פרסום אך ורק מה שתרצה שיוודע לחשודים על החקירה למען החקירה) והתייחסות לכל מה שמתפרסם במדיה החברתית כדיסאינפורמציה.
באשר לתקשורת, לרשות כל מי שנפגע מהשמצות לא מבוססות בתקשורת המסורתית או המדיה החברתית עומדת הזכות לתבוע את דיבתו על סך 100,000 שקלים – גורם מרתיע שאמור לגרום לכל גולש או מפרסם לשקול מילים.
עיתוי רע: הפרסומת החדשה של גולן טלקום
תודה Daniel Bs
