קצת יותר משנתיים, אחרי המחאה ההיא בקיץ 2011, רבים שואלים “מה השתנה?” יציאתם לרחובות של המונים, הקמת אוהלים, ועדות ממשלתיות למציאת פתרונות ליוקר המחיה – כל אלו התרחשו לאור המציאות הכלכלית הישראלית שהיתה קשה לרובנו.
חלקנו האמין כי יבוא שינוי. האם הוא בא? קשה לנו להסכים בפה מלא. אך במימד התודעתי התחולל שינוי בוודאות: הקמתה של רשת “קופיקס”, המציעה קפה ב-5 ש”ח, היא דוגמה עדכנית לשינוי התודעתי שחווינו. העובדה כי קפה לא חייב להימכר במחירים גבוהים זכתה לתהודה רבה בשיח הישראלי.
לעתים קשה לנו לשים לב לכך, אך המחאה החברתית שינתה את חיינו במגוון תחומים: הפוליטיקה, השיח החברתי, הצרכנות והתרבות. אספנו 10 יוזמות כלכליות שצמחו כתוצאה מיוקר המחיה בישראל. בין אם מדובר בתוצאה ישירה של המחאה החברתית ההיא, ובין אם לא, על כך שיש לפתור את נושא יוקר המחיה ואת הפערים החברתיים בישראל – רבים מסכימים.
1. קופיקס
הדבר הכי חם במדורי הצרכנות בשבועות האחרונים, הם לא אחרים מאדי קפה זול במיוחד. עם הידיעות על פתיחתם של עוד סניפים, האדים האלה מסרבים להתפוגג. קפה ב-5 שקלים הוא בהחלט דבר חדש בשוק הקפה בישראל. אבי כץ, מייסד הרשת, מספר באתר החברה על המקרה שדירבן אותו להקמת “קופיקס”:
“הכל התחיל כשבאחת מנסיעותיי בארץ, נכנסתי אני ונוסע נוסף שהיה עימי לחנות שירות באחת מתחנות הדלק. לקחתי עימי 50 ₪ מהאוטו, אני הזמנתי קפה וסנדוויץ והוא הזמין קפה קר וחבילת מסטיקים, התשלום יצא מעל 50 ₪, מה שהצריך ממני לחזור לאוטו ולהביא עוד כסף. באותו רגע חשבתי לעצמי, למה קפה וסנדוויץ צריך לעלות כל כך הרבה כסף? אדם שנמצא הרבה בכבישים ורוצה לשתות יותר מקפה אחד ביום ולאכול משהו קטן, הוא צריך להוציא 2,500 ₪ בחודש, והרבה פעמים הבחירה שהוא בוחר היא לא לשתות או לא לאכול”
“קופיקס” מפעילה היום שני סניפים פעילים, האחד ברחוב אבן גבירול בתל-אביב והשני בקינג ג’ורג’. ועוד 300 על הכוונת. כל מוצר מהתפריט נושא תג מחיר של חמישה שקלים ותורי ההענק, עם פתיחתה של הרשת, רק מוכיחים כי הלקוח הישראלי היה צמא לא רק לקפה, אלא גם לקפה במחירים הגיוניים.
ההצלחה והעליה לכותרות גרמו למספר התרחשויות: ארומה הורידה מחירים, רולדין טענו שקפה ב-5 שקלים הוא גימיק וגם הביקורת העיתונאית לא נחסכה: תחקיר ערוץ 10 חשף לאחרונה כי כריכי הרשת לא טריים. גם החשיפה הזו התקבלה בביקורת בתגובות וברשתות החברתיות בשל עיתוי התחקיר ומה שנתפש כפרסום שעומד בקנה אחד עם האינטרס של מתחרות קופיקס להלום במותג החדש שרק יצא לדרך.
תמונה: אתר החברה
2. פשוט טעים
בכניסה לתחנה המרכזית בירושלים שוכן לו עסק צנוע שהושפע ממהפיכת ה”קופיקס”. “פשוט טעים” אמנם היה קיים עוד לפני ש”קופיקס” היתה בתכנון, אך בעקבות הקמתה עודכן תפריט העסק והוא מציע כריכים, מאפים, שתיה קלה וקפה ב-5 שקלים בלבד.
“בשביל לשלם 7 שקלים על קפה, צריכים לפרוט שטר של 20. לעומת זאת, לכולם יש מטבע של 5 שקלים בכיס הקטן. הצרכן לא צריך עכשיו לדאוג שגם יהיה לו כסף לאוטובוס…”, כך מספר ל-ynet משה וולפסון, הבעלים של “פשוט טעים”.
עסקים ירושלמים נוספים הושפעו, גם הם, מאפקט ה”קופיקס”: מבצעים ספציפיים וזמניים של סניפי “אינגליש קייק” ו”מנדרין” בירושלים, מציעים מוצרי מזון ושתיה חמה ב-5 שקלים.
צילום: גיל יוחנן, דרך Ynet
3. אפליקציית Cups
ואחרונה בתחום הקפה: אפליקציית Cups נועדה לחסוך במחירי הקפה בבתי הקפה השונים. נכון להיום פועלת האפליקציה בבתי הקפה בתל אביב, והיא נולדה מתוך רצון להפחית את מחירי הקפה בעיר ללא הפסקה.
אפליקציית Cups מציעה למשתמשיה שלושה סוגי מנויים: קפה ללא הגבלה ב-169 ₪ לחודש (עם הפרשים של חצי שעה בין קפה לקפה), עבור 99 שקלים לחודש תזכו לקבל כוס קפה אחת ביום וישנה אפשרות לקניית כרטיסייה עבור 7 שקלים לכוס קפה.
“…מצאנו מקום באמצע שהבית קפה מרוויח מהלקוחות החדשים שאנחנו מביאים לו, ולמרות שזה לא המחיר שהוא רגיל לקבל, הוא מרוצה מהתנועה החדשה של הלקוחות…קאפס היא בעצם צרכנית הקפה הכי גדולה בתל אביב ומעצם זה אנחנו מקבלים הנחה מאוד גדולה מבתי קפה אותה אנחנו חולקים עם הלקוחות שלנו”, סיפר לדה-מרקר גלעד רותם, סמנכ”ל השיווק וממייסדי Cups.
האפליקציה מתאימה לאנדרואיד ולאייפון וההורדה שלה היא בחינם. מייסדי החברה בוחנים התרחבות מחוץ לתל אביב וגם מעבר לים, אך טרם ידוע אם ומתי הדבר צפוי לקרות.
תמונה דרך עמוד היישום ב-App Store
4. האביב הסלולרי
אם נחזור קצת אחורה, לימים הסמוכים להתרחשותה של המחאה החברתית, ניזכר באותה יוזמה של שר התקשורת דאז, משה כחלון, יוזמה שנועדה למנוע את מגמת העלייה בתעריפי הסלולר בישראל. כחלון פתח את שוק התקשורת לתחרות. עם כניסתן של חברות סלולר “וירטואליות”, כאלה השוכרות חבילות דקות מאחיותיהן הוותיקות, וכניסתן של רשתות סלולר עצמאיות, מחירי הסלולר החלו לצנוח והצרכנים החלו לחייך.
גולן טלקום, בבעלות מיכאל גולן, היתה הרשת העצמאית החדשה הראשונה. בשנת 2012 הכריזה על מהפיכת ה-99 שקלים, מהפיכה שכללה שיחות ללא הגבלה, שיחות בין-לאומיות ל-29 יעדים, מסרונים וגלישה.
החבילות הלא מוגבלות (Unlimited) הפכו לדבר שבאופנה בשוק הסלולר החדש: שלמו תשלום קבוע ודברו, סמסו וגלשו כמעט ללא הגבלה. ומי נאלץ לחתוך במחירים? חברות הסלולר הוותיקות: פלאפון, סלקום ופרטנר, שעשו ככל שביכולתן כדי להשאיר כמה שיותר לקוחות אצלן.
מיכאל גולן, בעלי “גולן טלקום”. צילום: דור מלכה, דרך גלובס
5. סופגניה בשקל
רשת המרכולים “רמי לוי” היתה הראשונה להציע, עוד ב-2008, סופגניות מיני ב-49 אגורות. וכשמחירי המזון שוב נמצאים בתחרות, ויוקר המחיה רלבנטי מתמיד, מגיע תורו של חג החנוכה ורשתות המזון שולפות את השפן מהכובע. והפעם: הסופגניה הרגילה עם הריבה האדומה בשקל אחד.
רשת “יינות ביתן”, המונה 20 סניפים בפריסה ארצית, מכינה עצמה לקראת החנוכה עם המבצע הזה, אך היא לא היחידה. רשתות “יש” ו”שופרסל דיל” מציעות מארזי סופגניות – 6 סופגניות ב-15 שקלים. רולדין מוכרת סופגניה ב-4.5 שקלים, וב”קופיקס”, שכבר הזכרנו, ניתן למצוא סופגניה ב-5 שקלים, כמו את שאר התפריט.
צילום: אנטולי מיכאלו, דרך Mako
בדוגמאות הבאות נעסוק ברעיון שלא חדש באזורנו – הקואופרטיבים. הם ליוו אותנו עם קום המדינה, דעכו בשנות ה-70 וה-80, ונראה כי בשנים האחרונות הם מתחילים לפרוח מחדש. אגד, דן ותנובה הם שרידים של קואופרטיבים כאלה שפעלו כאן בעבר.
קואופרטיב היא “התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי”, נכתב באתר ברית הקואופרטיבים הבינלאומית. למעשה, כל אחד יכול לקנות חלק בקואופרטיב ולחסוך סכומים גדולים של כסף על פערי תיווך.
נדמה שהמחאה החברתית, שדגלה, בין השאר, בערכים של “צדק חברתי”, עומדת בקנה אחד עם הרעיונות הבסיסיים של אותם קואופרטיבים. עם פריצתה של אותו המחאה, קם לתחייה הרעיון הקואופרטיבי ובא לידי ביטוי בתחומי עיסוק שונים.
6. העגלה
מצפה רמון הוא ישוב קטן. קטן מספיק, עד שסופרמרקט אחד הפך למונופול וגרם למחירים בעיירת הפריפריה לטפס לשמיים. ל-11 תושבים נמאס מהמחירים הגבוהים והם הקימו מכולת בה המוצרים נקנו ישירות מהספקים ונמכרו לתושבים במחירים זולים יותר.
עם פריצתה של המחאה החברתית ועד היום הפכה המכולת לקואופרטיב של ממש בשם “העגלה”. תמורת 250 ש”ח, תשלום חד-פעמי, והתנדבות שבועית במכולת השיתופית, הופך מי שקנה את המנייה לחבר ויכול להשפיע על העסק, לקנות מוצרים במחירי עלות ולהימנע מתשלום המחירים הגבוהים בסופרמרקט המקומי.
גם בירושלים קם רעיון דומה שנקרא “בשותף”. החנות השיתופית הירושלמית פועלת במתחם ביה”ס ‘הניסויי’, רחוב הלל 30, י-ם. החנות פועלת פעמיים בשבוע ותמורת 300 שקלים הופכים הקונים למקבלי החלטות.
“העגלה” דרך גלובס
7. “שלנו”
בדומה ל”עגלה” ול”בשותף” מנסה המיזם החברתי “שלנו” לייצר אלטרנטיבה ערכית לעולם העסקי ולהוזיל את יוקר המחיה. אנשי המיזם מתכננים להקים חנות שיתופית בשדרות ההשכלה בתל אביב, אך לא די בכך. גם קואפרטיבים פיננסיים ופנסיוניים יוקמו על ידי “שלנו”.
” ‘גמל ופנסיה שלנו’ תציע לכולנו רווח משולש: ניהול מקצועי, חסכון בדמי ניהול וניהול ההשקעות תוך שמירה על עקרונות חברתיים שחשובים לכולנו. ‘גמל ופנסיה שלנו’ תפעל בניהול מקצועי, שקיפות והוגנות למען עמיתיה – שהם בעליה”, נכתב באתר המיזם. עוד פועלים אנשי “שלנו” להקמת מוסד פיננסי ללא מטרות רווח.
תמונה דרך J14
8. הבנק החברתי הראשון
אנשי “שלנו” הם לא היחידים שחפצים להקים מוסד פיננסי ללא מטרות רווח. גם הבנק החברתי הראשון, יוזמה של אגודת “אופק”, מתכנן להתחרות בבנקים המסורתיים שפועלים כיום. ועדת טרכטנברג, ועדה לשינוי חברתי כלכלי שקמה כתוצאה מהמחאה החברתית, המליצה להקים את אגודת “אופק” שביוזמתה יקום הבנק.
תמורת תשלום חד-פעמי של 3,000 שקלים הופכים המשקיעים לחברים. עם רווחיות העסק זוכים החברים בריביות גבוהות על פיקדונות ומעמלות נמוכות. בהיעדר סניפים וכוח אדם מועט, חוסך הבנק הוצאות רבות. כך גם מתחייב הבנק לשמור על פערי שכר נמוכים בין החברים שמרווחים יותר לבין אלו המרוויחים מעט.
מי שעומד בראש האגודה הוא דורון שורר, שכיהן בעבר כמפקח על הביטוח. אירה פרידמן, המוכרת בתחום ניהול ההשקעות בישראל, היא מנכ”לית מטה ההקמה ומיועדת להיות מנכ”לית הבנק. כבר כיום ניתן לקנות מנייה ב”אופק” ולהצטרף לחברים בבנק השיתופי הראשון.
דורון שורר, יוזם הבנק החברתי הראשון. דרך: כלכליסט
9. בר-קיימא
דיברנו על צרכנות שיתופית, על יוזמות פיננסיות חברתיות ומה עם קצת בילויים? “הבר-קיימא”, הוא בר מסעדה טבעוני בבעלות קואופרטיבית השוכן בשכונת פלורנטין בתל אביב. בדומה ליוזמות השיתופיות הקודמות, גם כאן חברים נהנים יותר: המחירים לצד התפריט מתחלקים בין ידיד, המשלם מחיר מלא, לבין חבר שישלם עלות תפעולית. כך לדוגמא, בקבוק של חצי ליטר בירת גולדסטאר יעלה לחבר 15 שקלים חדשים, בעוד שידיד יאלץ להיפרד מ-19.
ג’וליאן פדר ויגאל רמב”ם, הם שני יזמי הפאב והם פעילים חברתיים שהיו בולטים במחאה החברתית של 2011. מחיר מנייה אחת עולה 1,000 שקלים, והוא מקנה, כאמור, הנחה בתפריט והשתתפות בקבלת ההחלטות.
צילום: דניאל בר און, דרך: הארץ
10. סרט ב-10
אז תוצאה ישירה של המחאה החברתית אין כאן, אך התזמון דיבר בעד עצמו. באותו השבוע ש”קופיקס” שינתה את שוק הקפה בישראל, קיימה התאחדות ענף הקולנוע הישראלי את “יום הקולנוע – Movie Time”. “היום נקבע כדי לחגוג עם הקהל הישראלי אוהב הקולנוע”, נאמר על ידי ההתאחדות, וכרטיסים לסרטים שהוקרנו באותו הערב נמכרו ב-10 שקלים, במקום 38.
לא נותר לנו אלא לברך על היוזמה, אך מיד צרם לנו המחיר הגבוה שאנו משלמים בימים כתיקונם כשאנו מעוניינים לצפות בסרט באחד מבתי הקולנוע.
ומה מקומנו ביחס לעולם? מסתבר שבלונדון כרטיס לסרט יעלה כ-60 שקלים, בפריז כ-50 ובארה”ב כ-30 שקלים בשעות מסויימות.
דרך גלובס
אם מדובר בבילוי, במוסד פיננסי, במזון או בצרכנות, לכל אחד מהתחומים הללו ישנו פיתרון זול יותר, כזה הקורא תיגר על המחירים היקרים והבלתי הגיוניים. לכם רק נשאר לשנות הרגלים, כך תסיימו כל חודש עם כמה שקלים עודפים בכיס.
תמונת שער: מפגינים ירוקי עיניים של דפנה טלמון
