בית הדין הרבני כפה על אם בתהליך גרושים לעשות ברית מילה לבנה בן השנה תוך שבעה ימים או שתיקנס. מדובר בתיק שבו אב דרש לערוך ברית מילה לבנו הערל בן השנה, אך האם מנעה את עריכת הברית. בשתי החלטות קודמות קבע בית הדין הרבני בנתניה כי הסמכות בנושא נתונה בידיו, והורה לאם לערוך לבן ברית מילה – ולא תיקנס בקנס כספי.
פרקליטה של האם טענה לחוסר סמכות עניינית של בית הדין הרבני. לדבריה, לא ניתן לכרוך את עניינה של עריכת ברית לנושא הגירושין או המשמורת משום שהוא איננו שייך אליהם מאחר שמדובר בעריכת ניתוח או טיפול רפואי בעל סיכון – ולפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, סעיף 68 – מתן הוראות ונקיטת אמצעים רפואיים לקטינים מסור לבית המשפט בלבד, ולא לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני חלק על כך:
מתוך פסק הדין שניתן ב-29 באוקטובר:
“ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי, ולכן כאשר אחד מההורים דורש זאת, אין הצד השני יכול לעכב בידו אלא לאחר שיוכח שהדבר מסוכן מבחינה רפואית. אך כאמור, המבקשת בכרה להתעלם ולא הופיעה לדיוני בית הדין”.
ובהמשך התייחס לברית המילה לא כהליך רפואי אלא כברית בין אלוקים עם עמו הנבחר:
“וכאן אנו מוצאים לומר כמה מילים אודות ברית המילה שעליה, לצערנו, חלוקים הצדדים. עניינה של מצוות ברית המילה איננה אקט כירורגי רפואי כפי שמתייחסת לכך המבקשת בבקשתה הנוכחית. ברית מילה – כשמה כן היא – זוהי הברית שכרת אלוקים עם עמו הנבחר עם ישראל עוד בראשית התהוותו – בברית שנכרתה עם אברהם אבינו – אבי האומה, ככתוב בספר בראשית”.
בסיכום פסק בית הדין הרבני על האשה לערוך לבנה ברית מילה בתוך שבעה ימים ולדווח לבית הדין הרבני בתצהיר חתום על ידה שערכה ברית מילה לקטין. “אי הגשת תצהיר כזה ייחשב כהודאה באי עריכת ברית – דבר שיגרור החלטות אופרטיביות ליישום גביית הקנסות שהוטלו”.
מתברר כי מותר לבית דין רבני בישראל להכריח אישה לחתוך לבן שלה חלק מהבולבול. אפילו אם היא ממש לא רוצה את התהליך או לכל הפחות אם היא מעדיפה שרופא ולא מוהל יבצע את ברית המילה (בלי הרדמה). במקרה כזה לרבנות יש זכות להתערב בזה ולהכריח אותה. בית הדין הרבני פוסק למעשה כי לגרושות אין מילה באשר לגוף של ילדיהן.
דרך psakdin. תודה למאיה על הטיפ. תמונה: Shutterstock
