מקבץ אייטמים חמים ממערכת השאלות והתשובות לבחירות המקומיות של הסדנא לידע ציבורי.
הבחירות המקומיות המתרגשות עלינו השבוע, הן חשובות ומהותיות לחיי היומיום שלנו הרבה יותר מהבחירות הארציות. כל מי שעיניו בראשו יכול להסיק את זה במבט קצר סביב. רמת החיים המיידית שלנו תושפע מעט מאוד בשל החלטות ממשלה, הצבעות במליאה או ישיבות בוועדות הכנסת. מי שיקבע איך יראה החינוך, התחבורה, איכות הסביבה ורמת האלימות באיזור המגורים שלנו הוא ראש העיר וחברי העירייה, אותם אנחנו הולכים לבחור ביום ג’. בכדי לעורר את השיח לקראת הבחירות ולקדם בחירה מושכלת השיקו פעילי הסדנא לידע ציבורי, עמותת מתנדבים המפתחים בקוד פתוח כלים שונים לממשל שקוף, מערכת שאלות ותשובות – השו”ת המקומי.
המערכת מאפשרת לבוחרים להעלות את השאלות שמעניינות אותם, ולמועמדים לענות כמיטב יכולתם. כך מקבל המועמד במה להבעת עמדותיו בנושאים הבוערים, והבוחר מקבל כלי נוח להשוואה בין המועמדים. השו”ת המקומי עלה לאוויר לפני כשבועיים, והוא מופעל ומנוהל על ידי מתנדבים בערים השונות. מטבע הדברים, בכל עיר הסיפור מעט שונה. ישנן ערים בהן התושבים ערים יותר, ובאחרות דוקא המועמדים פעילים. אולם בערים שבהם המערכת פועלת הייטב, תושבים נכנסים ומעלים שאלות ומועמדים עונים – מתפתח שיח אמיתי ומהותי, נבדקות הסוגייות החשובות באמת והדמוקרטייה מציגה את פרצופה היותר מצודד. להלן מספר דוגמאות שאספנו מהשבוע החולף בשו”ת המקומי.
1. בתל אביב הציבור דורש תחבורה ציבורית
השאלה שזכתה להתעניינות הרבה ביותר בתל אביב, ובהרבה, היא שאלתו של התושב נדב לוי: “איך תפתור את בעיות התחבורה בעיר?”. בתשובה הציג אהרון מדואל, מועמד “עיר לכולנו”, את תוכניתו “מהיר בעיר”, ומנגד הציג ישראל גודוביץ’, ראש רשימת “מדינת תל אביב” את תוכניתו “הטבעת הירוקה”. התרשמותי האישית היא שתוכנית מדואל דומה למדי לכוונות חולדאי והמגמה הנוכחית, ואילו גודוביץ’ מציג חלופה נחרצת יותר, הכוללת מילים שאתה ממש לא אמור להגיד לבוחרים בערב בחירות (ע”ע הפחתה דרמטית של תקני החנייה, וגו). חולדאי והורוביץ, נכון לרגע זה, עדין שומרים את תשובתיהם לעצמם.
2. בירושלים המצב מורכב (אלא מה?)
אולי זה מפתיע ואולי לא, אבל מערכת השו”ת הירושלמית היא הפעילה ביותר בארץ. 137 משתמשים העלו 64 שאלות, וקיבלו 59 תשובות. ואולם, פוליטיקאים כמו פוליטיקאים, לא תמיד עונים על מה ששואלים אותם. למשל השאלה המובילה בירושלים (וזה דוקא בהחלט מפתיע. אותי לפחות) היא באשר לעידוד נסיעה באופניים בעיר. ואולם היא זכתה לשתי תשובות בלבד. מצד שני, כששירה אבנת העלתה שאלה בדבר שמירת שבת במרחב הציבורי, זכתה שאלה זו דוקא להתעניינות נמוכה יחסית מצד הציבור, אך המועמדים עטו עליה כמוצאי שלל רב, וזיקו אותה בלא פחות מ-5 תשובות. מישהו מכיר פח אשפה לפרדיגמות?
3. קמפיין פרסומי לנתניה
לשאלתו של התושב מאיר מאור, באשר לאופן ההתמודדות המומלץ מול הסטיגמה השלילית שדבקה בעיר, עונה המועמד מיכה פדרינג כי הוא ממליץ על קמפיין פרסומי וכתבות בעיתונים. דוד ששון, לעומתו, מדבר על חריש עמוק יותר.
4. שאלה מפתיעה בהוד השרון
מעניין לראות כיצד רוב השאלות חוזרות על עצמן בוריאציות שונות ברוב הערים. תחבורה ציבורית, חינוך ואכיפה הם נושאים שמטרידים, כמסתבר, את תושבי אוב הערים הארץ. אולם שאל אחת שהופיעה בהוד השרון בולטת בגישתה: התושב צחי מניסטרסקי שואל כיצד יאפשר המועמד לתושבים, לקחת חלק פעיל בעשייה העירונית? רוב המועמדים בכלל לא ידעו איך לאכול את השאלה הזו, ולמרות שרבים מהם פעילים ועונים בהוד השרון, רק אחד, שי אנגלר, טרח לענות. המיני דיאלוג הקטן בין צחי לשי מדגים, אולי, את החזון של הדמוקרטיה השקופה והמשתפת, שהיא כרגע רק נחלתם של בעלי דמיון מפותח במיוחד.
5. נומי נומי
בני ברק, גבעתיים ופרדס חנה מובילות כרגע את הטבלה – מהסוף. מעניין מה זה אומר: האם התושבים שם יודעים את התשובות לכל השאלות, או שהם איבדו לחלוטין אמון בממסד, או שהם פשוט לא שמעו על מערכת השו”ת?
כך או כך, נרה כי עוד רחוק היום שבו כל בוחר יגש לקלפי רק לאחר שבדק ומצא את המועמד שענה לשביעות רצונו לכל שאלותיו. אולם כידוע כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד. מערכת השו”ת מקומי מציעה חלופה מעניינת לאופן שבו התמודדנו עם זכות ההצבעה שלנו עד כה. שווה הצצה.
ולהתראות בקלפי
